המלחמה שנכפתה עלינו, כמו גם אירועי קיצון אחרים בארץ ובעולם, משמשים לצערנו כר פורה לניסיונות הונאה שונים ומשונים. מאז החלה המערכה, לא חדלים אויבנו להפיץ ידיעות כוזבות בניסיון להשפיע על הלך הרוח של הציבור הישראלי ואף ניסיונות להפעיל תוכנות ריגול שונות במכשירי הסלולר שלנו. לכך מצטרפים גם ניסיונות הונאה כלכליים שלצערנו שותפים להם לא רק אויבים מוצהרים של ישראל, אלא לעיתים גם נוכלים מקומיים שמנצלים הזדמנות להכות בכיס אנשים תמימים.
ההונאה הנפוצה ביותר, גם בימים שבשגרה אך במיוחד בימים אלו, היא "פישינג" באמצעות האינטרנט. הפצת מיילים בתפוצה רחבה המכילים קישורית (לינק), הנחזית לאתרי אינטרנט המספקים ייעוץ והמלצות אודות דרכי התגוננות, "עדכונים מהשטח" ונושאים אחרים ברוח ימים אלו.
בלחיצה על הלינק ופתיחת האתר, נדרש הקורבן לספק פרטי הזדהות. בשלב הזה מתאפשרת השתלת תוכנות זדוניות במכשיר המודבק לגניבת פרטים אישיים בהם ייעשה שימוש לגניבת כספים או צרכים אחרים. הפניה יכולה להיעשות בהתחזות גם לאתר פיננסי כגון הבנק שלכם, או חברת כרטיסי האשראי עם הסבר שבעקבות המצב יש צורך "לעדכן פרטים" ואף התחזות לגוף ממשלתי כגון הביטוח הלאומי או משרד הפנים.
איך להיזהר? יש לשים לב לזהות השולח. אם קיבלתם הודעה/מסרון חשוד המבקש לעדכן פרטי תשלום, יש לוודא מול החברה השולחת. בכל מקרה בו יש ספק, מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של החברה מחדש, בדרך המקובלת באמצעות הדפדפן וממש לא באמצעות הקישור שהתקבל בהודעה.
יש לשים לב לשורת הכתובת בדפדפן ותשומת לב לכתובת האתר (לעיתים יכולה להיות כתובת נחזית אפילו בשינוי של תו אחד). יש לשים לב האם האתר מאובטח. באתר מאובטח בדרך כלל מופיע סמל של מנעול ירוק וכתובת האתר מתחילה באותיות https. לבסוף, לזכור שפרטי הלקוח/המשתמש הם קבועים עד אשר הלקוח מבקש מיוזמתו לבצע שינוי ככל שיהיה, כך שהבנק שלכם, למשל, לא אמור לפנות אליכם כדי לקבל מכם פרטים, בטח לא סיסמאות או קוד סודי של כרטיס האשראי.
תופסים טרמפ על הרצון לעזור
האסון שנחת על דרום הארץ ומאות ההרוגים והפצועים, אזרחים וחיילים, הביא לגל של יוזמות ברוכות לאיסוף מצרכים, ציוד לחיילים, ובעיקר כספים. התארגנויות אלו מתנהלות בעיקר דרך הווטסאפ. אלא שגם כאן יש נוכלים המנצלים את המצב ואת הרצון של הציבור לתרום, למעשי הונאה.
אם אתם רואים לינק או הודעה בווטסאפ שקוראת לסייע לחיילים, לרכישת ציוד, סיוע למשפחה שנפגעה וכדומה, כדאי מאוד לבחון את הבקשה היטב. הרצון לתרום הוא מבורך, אך חשוב להיזהר ולתרום רק למי שאתם מכירים באופן אישי או שיש לכם ודאות מלאה – מי היוזם של המודעה ולאן הולך הכסף.
על פי פרסומים מהימים האחרונים, גילתה משפחה באחד מישובי העוטף כי מישהו מקדם עבורם גיוס כספים. בין הייתר הופצה תמונה של בני זוג ולצדה נכתב שהם שרדו את התופת שעברה עליהם וביתם נשרף כליל. עוד נכתב כי השניים נמצאים במקום בטוח אך למעט הבגדים שלגופם לא נותר להם דבר. "כל סכום צנוע יעזור" צויין שם, לצד בקשה לתרומה באחת מאפליקציות התשלום. ואולם, אחד מבני המשפחה שנחשף לפרסום, נדהם לראות את הפרטים שכלל אינם נכונים. במקרה דומה אחר נכתב כי "ניתן לקבל תרומות רק במכפלות של 100 שקל…"
עוד מקרה ברוח זו התרחש בנוגע לגיוס תרומות לצורך רכישת ציוד ו'השלמת חוסרים' לחיילים. גם במערך הסייבר הלאומי התייחסו להודעה שמופצת, לפיה בביטוח לאומי מסייעים לקשישים ברכישת תרופות ומצרכים על מנת שלא יצאו מהבית. להודעה מצורף מספר טלפון לתרומות – כאשר במערך הסייבר הדגישו כי מדובר ב'פייק' מוחלט.
דגש על האוכלוסייה המבוגרת
בדרך כלל האוכלוסייה המבוגרת מועדת יותר לפורענות של נוכלים, מה שמחייב משנה זהירות ותשומת לב גם מצד בני המשפחה והקרובים. אחת השיטות היא יצירת קשר טלפוני עם אוכלוסיות הגיל השלישי, במצב בו הדובר מתחזה לבעל תפקיד בגוף פיננסי כמו הבנק שלנו, או אפילו הזדהות כנציג רשמי כל שהוא מטעם המדינה, בטענה שיש צורך "לעדכן פרטים". ביממה האחרונה פורסם כי משטרת ישראל בוחנת חשד להונאה ברקע המצב הביטחוני, לפיו עבריינים מתקשרים לקשישים ומציעים להעביר את כספם לחשבון בחו"ל עקב המלחמה.
מדובר בעיקר בנוכלים דוברי רוסית הפועלים מחוץ למדינת ישראל, המתקשרים לאוכלוסיית דוברי רוסית בארץ, מזדהים כגורם רשמי ישראלי ומבקשים להעביר את כספם, רבים מהם קשישים, מחשבון הבנק בישראל לחשבון בחו״ל עקב המצב הבטחוני.
למעשה, שיטת ה"עבודה" הזו התפשטה בישראל כבר לפני כשנתיים והצליחה להפיל בפח מאות קשישים. דו"ח שפרסם בנק ישראל מעלה כי בין השנים 2021-2022 היקף הנזק של “העוקץ הרוסי", שיטת הונאה טלפונית שקורבנותיה הם לקוחות הבנקים יוצאי ברית המועצות, הגיע לכ- 70 מיליון שקל.
כפי שנכתב קודם, חשוב להדגיש שאף גורם ממשלתי או פיננסי לא פונה לאזרחים בטלפון ומבקש למסור פרטים אישיים או חסויים, כגון סיסמא או קוד אימות טלפוני. על כן יש להימנע לחלוטין ממסירת פרטי אשראי וקוד זיהוי בטלפון. עם קבלת שיחה מסוג זה יש לנתקה, וכמובן לא לבצע כל העברת כספים מהחשבונות. מומלץ ליצור קשר עם קרובי המשפחה המבוגרים ולהזהירם בהתאם.
