ביולי 2014 בזמן מבצע צוק איתן, פרסם איש הטלוויזיה אברי גלעד מאמר של כותב אלמוני בדף הפייסבוק שלו שטען, בתמצית, כי חטיפת שלושת הנערים שהביאה להתלקחות הגזרה מול חמאס מנעה אסון גדול בהרבה מכיוון שחשפה את תכניותיו של חמאס להוציא פעולה צבאית גדולה בהרבה מסתם פיגוע: "עשרות מנהרות התקפיות שמסתיימות בתוך ערי הדרום אינן מנהרות טרור, הן תשתית כיבוש קרקעי. אם לא היינו מפתיעים את עצמנו בתגובה החריפה לחטיפת הנערים, החמאס בתזמון המתאים לו היה מזרים אלפים דרך המנהרות לכיבוש ערים ומוצבים צבאיים, אלפים רבים של חיילים שמחופשים לחיילי צה״ל, הורגים, כובשים וחוטפים כאשר אין לצה"ל זמן להתארגן. במקביל יורים מטחים של מאות ואלפי טילים למרכז ומשתקים את יכולת ההתארגנות נגד הפלישה".
לי זכור הטור הזה בגלל קיתונות הלעג והבוז האינסופיים בהם הוא זיכה את גלעד. עיתונאים בשמאל התחרו בינהם מי ילעיג ויגחיך אותו יותר. המאמר שפרסם הפך לסמל התפיסה הימנית כפי שהשמאל אוהב לתפוס אותה: מאגית, פובית, פנטסטית ופרנואידית. עד כדי כך שאפילו שנה אחר כך, כשכתב "הארץ" חיים לוינסון רצה לתמוך בעמדת השמאל לפיה חמאס הוא ארגון צבאי לגיטימי של הפלשתינים בעזה, הוא השתמש באברי גלעד כדוגמה: "העובדה היא", כתב לוינסון, "שבשלוש הפעמים שחמאס השתמש במנהרות הוא תקף חיילי צה"ל. הסיפורים על תקיפת אזרחים הם לא יותר מפנטזיות מיניות של אברי גלעד".
לוינסון כשלעצמו הוא כמובן חסר חשיבות, אבל הוא מבטא את הקונצנזוס של תקשורת השמאל, שבישראל היא התקשורת היחידה הקיימת. חמאס הוא "הפלסטינים" (כמובן לא "הערבים") והפלסטינים הם הרי בדיוק כמונו: עם לגיטימי, עם שאיפות לגיטימיות, שסובל מ"כיבוש" אימתני שניחת עליו מהירח בלי שום סיבה. אחרי הטבח בשמחת תורה, לוינסון נשמע אחרת: "חמאס זה דאעש…צריך להשמיד, לעקור, להעניש, את האנשים האלה ואת האידיאולוגיה שלהם והפרקטיקות שלהם מהשורש. מה שקרה כאן היה רצח עם, אבל בקטן. ואם היה להם יכולת יותר גדולה, אז היו שוחטים יותר. הם באו להרוג לשרוף ולרצוח באופן קר ומתוכנן קהילות אזרחיות שלמות".
* * *
אבל נניח רגע ללוינסון ודומיו, ששינו את דעתם ב-180 מעלות והמשיכו לדבר בביטחון ושחצנות מופלגים בלי לבקש סליחה מבני הפלוגתא שלהם, שאמרו זאת כל הזמן, על כל השנים בהן הגחיכו אותם. לוינסון הוא בסופו של דבר רק כתב בעיתון שמאל רדיקלי. מה עם אנשי המערכת עצמה? הרי צמד המילים "חמאס מורתע", שמככב בדו"חות המודיעין של צה"ל עשור וחצי כבר הפך לבדיחה בפי אזרחים מימין ומשמאל. "חמאס לא מעוניין בעימות עכשיו", "חמאס מעוניין בהסדרה", ואלף וריאציות אחרות של המשפטים האלה, שהולידו את "הכנסת הפועלים", "פתיחת המעברים לסחורות", "הרחבת אזור הדיג", וכמובן "לדבר עם חמאס" ממשפחת "הפתרון המדיני" מוכרים לכל מי ששמע סקירה בטחונית בשני העשורים האחרונים.
והנה, מיד לאחר הפוגרום בשמחת תורה סיפר ראש השב"כ לשעבר יורם כהן לעם ישראל כי "חמאס הוא ארגון נאצי ויש למוטט אותו". רגע, מה? כל הזמן הזה היה פה ארגון נאצי, קילומטר מהבריכה של נחל עוז, ולא אמרת לנו? בסוף מבצע "שומר חומות", מאי 2021, הביע יורם כהן בראיון ל-N12 תמיכה בהפסקת האש בתנאי שיקבעו "כללי משחק חדשים" שאינם כוללים העברת כספים לחמאס. אף מילה על נאצים או על הצורך למוטט אותם. במאי 2018 בכנס הרצליה אמר אותו יורם כהן שמאז צוק איתן "כלל הפלגים (בעזה) כולל הסוררים שומרים על שקט של הפסקת אש". באותו חודש אמר בראיון לגל"צ כי חמאס אינו מעוניין בעימות עם ישראל אלא רוצה "מדינה ככל המדינות, להיות עם ככל העמים". שוב, אף מילה על נאצים.
ב-2017 דיבר כהן בראיון על חמאס: "כל הכלים שחמאס הכין במשך תקופה ארוכה לעימות מול ישראל, בזמן אמת לא צלחו. לא דרך הים, לא דרך האוויר, לא דרך הרקטות ולא דרך המנהרות. הם לא הצליחו להשיג את ההישגים שהם רצו". עדין, אין זכר לנאצים. שנים קודם לכן כשנכנס לתפקיד ראש השב"כ, היה כהן מי שנתן אור ירוק לביצוע עסקת שליט, שאחד ממשוחרריה עמד בראש המתקפה בשמחת תורה. "אנחנו יכולים להכיל את הנזק הפוטנציאלי של המחבלים המשוחררים על אף הסיכון הביטחוני", סבר כהן. נאצים? אין.
מה בעצם קרה? בשנתיים האחרונות חמאס הפך פתאום לנאצי בלי ששמנו לב? מה בעצם הפך את חמאס לנאצי בעיני ראש השבכ לשעבר? העובדה שהארגון הצליח להגשים את מטרותיו, עליהן הוא מצהיר בגלוי מאז ומעולם? האם נאצים הם נאצים רק כשהם מצליחים? חמאס כבר רצח 1,000 יהודים בעבר, כולל רצח ילדים וביתור גופות, אמנם לא ביום אחד אלא על פני 10-15 שנה. אז מידת היעילות ברצח, זה ההבדל בין נאצי ללא נאצי? מתי היטלר הפך לנאצי? רק אחרי ליל הבדולח? רק אחרי מחנה הריכוז הראשון?
לצערנו אף אחד מהמראיינים הישראלים לא טרח לברר את השאלות האלה עם ראש השב"כ (נראה שהם מתייחסים לעבודתם באותה רצינות בה מתייחס ראש השב"כ לשלו) ולכן לא נדע את התשובות עליהן בקרוב. מה אנחנו כן יודעים? שצדקנו. והם טעו. לנרצחים זה כבר לא יעזור, אבל אם אנחנו רוצים למנוע את הנרצחים הבאים, רק הצד שצדק צריך לעצב את מדיניות הביטחון שלנו מעתה ואילך.
