ביום שבת, 7 לאוקטובר 2023, חג תורה, התעוררנו למציאות מזוויעה. מאות מחבלים מרצועת עזה הסתערו לעבר שטח ישראל וטבחו מאות אזרחים חפים מפשע. בדיעבד נודע, כי ארגוני הטרור תכננו את המתקפה הרצחנית בצורה מדוקדקת, כיצד יחטפו וירצחו אזרחים רבים ככל האפשר.
צירוף הנסיבות גרם לחמאס ועוזריהם להצליח וכולנו היינו עדים לסרטונים ותמונות רבים, כיצד מבוצע טבח בבני עמנו. לצד מעשי הטבח, אנו עדים לזוועות רבות של התעללות בחטופים, מעשי אונס, שריפת אנשים חיים וגופות ועריפת ראשים. המרצחים האיומים ביצעו את מעשיהם הנתעבים גם בילדים, תינוקות, זקנים וקשישים – העיקר לפגוע ביהודים. מעשים מחרידים כלפי כל אדם ואין זה משנה אם מדובר באזרחים תמימים או חיילים.
למרבה הצער, אנחנו עם למוד ניסיון עם מקרי טבח, אשר הגדול והמוכר בהם הוא השואה. בתקופת השואה בוצעו מעשי טבח דומים מאוד לאלו שאירעו באזור עוטף עזה. בעקבות השואה, כידוע, הוקמה מדינת ישראל אשר אחת ממטרותיה היא להעניק בית לעם היהודי ולרדוף את הנאצים ועוזריהם.
לצורך רדיפת הנאצים והבאתם לדין, חוקק החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. החוק הזה היה שונה ומיוחד בשני אופנים: הראשון, הוא קובע עונש מוות לכל אדם שביצע פשע מלחמה או פשע נגד האנושות ביהודים בתקופת השלטון הנאצי ומלחמת העולם השנייה; השני, הוא קובע ענישה למפרע – קרי, הטלת איסור פלילי וקביעת עונש בצדו, גם למעשים שבוצעו בעבר.
בשנים האחרונות אנו עדים לקולות רבים הקוראים להוציא להורג מחבלים ולעשות שימוש בעונש מוות לטרוריסטים. עד כה, למעט דברי רהב של פוליטיקאים רבים, הדבר לא קודם (לטעמנו בצדק). כל מעשי רצח, ופשעים לאומניים בכלל, הם נוראים וראויים לכל גינוי אפשרי. אך המעשים שבוצעו בעוטף עזה הם קיצוניים עשרות מונים על כל מעשי הטרור האחרים שבוצעו כלפי עמנו.
אם נתבונן על המעשים שביצעו הנאצים לעומת מעשי ארגוני הטרור בשבת השחורה, ניתן לראות שאין ממש שוני בין המעשים, פרט להיקפם – השנאה היא אותה שנאה; האכזריות היא אותה אכזריות. היסודות שעומדים בבסיס החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, הם זהים לחלוטין – הבאה לדין והוצאה להורג של כל מי שביצע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה כלפי יהודים רק מעצם היותם כאלה.
