לֹא קָרְאוּ לוֹ
אַל תּוֹדוּ לוֹ. לֹא נָעִים לוֹ.
הוּא פָּשׁוּט קִיֵּם חוֹבָה.
אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ? לֹא קוֹרְאִים לוֹ.
לֹא קָרְאוּ. הוּא בָּא לְבַד.
הוּא הֵרִיחַ אֶת הַטֶּבַח.
מֵרָחוֹק שָׁמַע עָשָׁן.
וְזִנֵּק – שֶׁלֹּא כַּטֶּבַע:
לֹא אָחוֹר, כִּי אִם לְשָׁם.
אֶל לוֹעָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת,
אֶת חַיֵּי אֶחָיו לִשְׁמֹר.
לֹא קָרְאוּ לוֹ. וּבְעֶצֶם,
לָמָּה תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ –
וְהוּא פֶּלִאי. לֹא מַלְאָךְ הוּא,
הוּא אָדָם מִפֹּה-מִשָּׁם.
אִם חַיָּל הוּא אוֹ אֶזְרָח הוּא,
אִם הוּא אִישׁ וְאִם אִשָּׁה,
עִם אוֹ בְּלִי מָגֵן אוֹ פֶּלֶד.
הוּא רַבִּים. אַךְ מָה מְעַט.
אָנָה אַתָּה רָץ, הַפֶּלִאי?
הֵן נִשְׁאַרְתָּ לִי לָעַד.
אוֹתוֹ יָם
הִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם.
מִתְהַפֶּכֶת הַבֶּטֶן.
אֶל מִזְבַּח הָעוֹלָה
עֵין הַהֶלֶם מַבֶּטֶת.
אִמּוֹתֵינוּ שִׁכְּלוּ,
עוֹלָמֵנוּ אָיַם –
אֲבָל לֹא הִתְהַפֵּךְ כְּלוּם.
הַיָּם אוֹתוֹ יָם.
הָעוֹלָם הִתְהַפֵּךְ –
אַךְ אַמָּה הוּא לֹא מָשׁ.
הָאִיּוּם עַל סִפֵּךְ,
יִשְׂרָאֵל,
רַק מֻמַּשׁ.
הָאִיּוּם הַמֻּדְגָּם,
הַמֻּצְהָר, הַגָּלוּי,
הִתְנַדְנֵד מְגֻרְדָּם
נֹכַח בֵּית הַתָּלוּי.
כִּי יָדַעְנוּ: גִּ'יהָאד.
כִּי נֻסֵּינוּ: בַּרְבָּרִים.
זֶהוּ שׁוֹר שֶׁהוּעַד
אֶלֶף אַלְלָה אַכְּבָּרִים.
וּמִדָּם הַשְּׁחִיטוֹת בִּגְדוֹ
זָב וְהִסְמִיק.
רָקַמְנוּ בְּרִיתוֹת נֶגְדּוֹ –
כֵּן, לֹא מַסְפִּיק.
הַיָּם אוֹתוֹ יָם
כִּבְטֶרֶם הַפֶּצַע.
הוּא מָה שֶׁהָיָה,
גַּם אִם זוֹ קוֹנְסֶפְּצְיָה,
כָּעֵת כְּמִקֹּדֶם.
אַךְ שַׁבֶר כְּאֵב
בְּעֹמֶק מַלְכֹּדֶת
הַזְּאֵב-זְאֵב.
חִבּוּק דּוֹד
נָחַת דּוֹד סֵם. נָתַן חִבּוּק.
נָתַן אַשְׁרַאי. צִלַּמְנוּ בּוּק.
אַךְ יָד קָשַׁר. יִנְעַל אַבּוּכּ,
אֵיךְ כָּךְ נַכְרִית אֶת הַדִּבּוּק?
