אני כותבת את השורות הללו ממלון בים המלח, הבסיס הקהילתי שלנו בימים אלה. הבית שלי הוא קיבוץ סעד. שניים מיישובי תנועת הקיבוץ הדתי – קיבוץ עלומים וקיבוץ סעד – הם חלק מיישובי עוטף עזה. השבוע קברנו בסעד שני בנים: נבו ארד ז"ל שנרצח במסיבה ברעים, ודור רידר ז"ל שנרצח בבארי. אנחנו עטופים כאן מכל עבר, אך כואבים וגולים. אין לי הסבר לנס שאירע לנו בשבת השחורה שבה הותקף הקיבוץ, כשהרוצחים נהדפו עוד בשער סעד, ובקיבוץ עלומים הובסו המרצחים בקרב גבורה על ידי כיתת הכוננות. אני מסרבת בתוקף לקבל את האמירה ששמירת השבת שמרה עלינו. על פי אמונתנו אין איש יודע לחשב חשבונותיו של בורא עולם. האחריות שלנו היא לשאוף תמיד לתיקון עולם – לא לחפש הסברים שהמוח האנושי הכואב בודה מדמיונו.
סיפורו של סעד עוד יסופר, כך גם סיפורם של עלומים ושל הקיבוצים של אחותנו התנועה הקיבוצית, על קרבות גבורה שהתרחשו בתוך גדרותיהם. כעת אנו נלחמים על הבית. החמ"לים מחזיקים בנחישות ובכוח בלתי נתפס את מה שנותר מהמשק החקלאי, ומסייעים בכל הדרוש לכוחות הלוחמים הנמצאים בחצרותינו ובשדותינו. זה יהיה הבסיס לצמיחה המחודשת שלנו בתום הקרבות, שבו יונף הדגל לחזרה הביתה שלנו ושל שכנינו.
מארג החיים המשותף שלנו בנגב המערבי הוא של קהילות אחיות – סעד, כפר־עזה, עלומים, נחל־עוז ובארי, כיסופים ואורים, וכל השכנים האהובים שסביבנו. קהילות ארוגות זו בזו, בכל כך הרבה היבטי חיים, וכעת גם בשכול, בכאב, ובמלחמה על הבית. זו עת מלחמה, ועלינו לנצח. הכוחות בחזית שואבים כוח מעמידת העורף. הקהילתיות והערבות ההדדית הן שיאפשרו לנו לנצח כעם וחברה.
אנו נשוב הביתה. אנו סומכים על מדינת ישראל שתדע לתמוך בכל מה שיידרש כדי להקים את ההתיישבות מחדש. זה יהיה קשה וייקח זמן, אבל אנו נשוב הביתה ונחדש את היישובים. נחדש אותם יחד עם שכנינו, ולא במקומם. יחד נקום, בשכנות ובאהבה נבנה מחדש.
גדלתי על סיפור ההתיישבות של קיבוצי תנועת הקיבוץ הדתי, והתוצאות הקשות שידעו היישובים שלנו במלחמת העצמאות – אתגר שכמעט שבר את התנועה, כשכל יישוביה היו במחוזות הספר ובקו האש. חברנו, ד"ר נחום ברוכי ז"ל, תיעד את הדברים בספרו "נקום ובנינו", ותיאר איך מכל התנועה נותרו על עומדם חמישה קיבוצים בלבד, והשאר נמחקו מן המפה. 125 חברים נפלו במלחמה, "אולם עוד בטרם הסתיימו הקרבות חידשה התנועה את תנופת ההתיישבות והעלתה על הקרקע 11 נקודות חדשות".
אנו נמצא את הכוחות ואת הדרך לקום ולבנות. אחרי המלחמה, אחרי הניצחון, נשוב ונחדש את ההתיישבות והחקלאות, ונבנה חיים משותפים בנגב המערבי. איתכם, עם ישראל היקר, נוכל גם אנחנו, כמו הורינו, לשקם את יישובינו ולהמשיך לפעול במלוא כוחנו לבניין הארץ והעם.
וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה (נחמיה ב, יח).
ד"ר שרה עברון היא מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי