יום חמישי, מרץ 27, 2025 | כ״ז באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

עתיה זר

ד"ר עתיה זר עוסקת במחקר ותיעוד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בפלטפורמות שונות

אנחנו מכורים לשקט

ההתמכרות התחילה איפשהו בשנת 1973 וכמכורים על השקט הזה אנחנו מוכנים לשלם המון

העם שלנו מכור לשקט, קצת לפני  מלחמת יום כיפור החלה ההתמכרות הזו.

שילמנו את כל סיני, החרבנו ישובים פורחים, ויתרנו על שדות נפט, תיירות משגשגת, רק בשביל השקט הזה.

תמונת לחיצת הידיים של בגין וסאדאת הביאו אותנו לאקסטזה, לא עוד מלחמה.

צילום: יעקב סער לע"מ
בגין, קרטר וסאדאת בטקס חתימת הסכם השלום. צילום: יעקב סער לע"מ

לאחר מכן, בהתמכרות לשקט נפלנו למציאות המדממת של מלחמת לבנון.

אז לקחנו עוד שאיפה מהשקט הזה. רק לא מלחמה. שלום עכ

שיו. זורקים עלינו אבנים? נמגן את הרכבים מאבנים.

יורים עלינו? נמגן את הרכבים נגד ירי.

יורים עלינו טילים? נמציא כיפת ברזל.

רוצחים אותנו? ידו הארוכה של צה"ל תתפוס את הרוצח. אבל לא תרתיע את המחבל הבא. לא תפגע במשפחה שלו, בבית הגידול שלו. או במוטיבציה שלו לרצוח, כי היי, זה עלול להביא להתלקחות, ואנחנו רק מחפשים את השקט.

אנחנו לא נצא למלחמה בגלל שרוצחים כאן אזרחים, בגלל גרזנים שהורגים בבית כנסת. בגלל סכינים שדוקרים אנשים. זה מפריע לנו לשקט שאנחנו מכורים אליו.

אנחנו לא נצא למלחמה כשטובחים בני משפחה במיטות שלהם. לא נצא למלחמה כשיורים מטווח אפס בשני אחים צעירים. לא. אנחנו רוצים שקט.

אם חוטפים לנו חייל, אנחנו מוכנים לשחרר אלף מחבלים רוצחים תמורתו. כי האפשרות האחרת להביא לשחרורו היא להילחם. וכבר הבטחנו לילדותינו הקטנות שהמלחמה האחרונה הייתה כבר.

מדי פעם יצאנו לאיזה סבב, להשקיט קצת את הטרור והטילים. אבל סיימנו כמה שיותר מהר והבטחנו למחבלינו ששקט יענה בשקט.

אנחנו מעדיפים להימלט מלבנון באישון לילה, להשאיר מוצבים מלאי ציוד ולספר לעצמנו שעכשיו יהיה בטוח יותר. כשחיזבאללה על הגדר אבל אנחנו לא שם יותר.

אנחנו מוכנים לעזוב את גוש קטיף הפורח והמשגשג, להחריב את חייהם של אלפי אנשים, בשביל עוד כמה מנות שקט הזה. בשביל להיות ב"סרט" בו גנרלים אומרים שההתנתקות טובה לביטחון. בשביל הבטחה אמורפית לימים שלווים וטובים שיבואו. איזה שקט מופלא.

ב"סרט" שלנו אנחנו רואים מזרח תיכון חדש. מאה שנות שלום, אנחנו עפים מתמונות של רוצח ההמונים ערפאת לוחץ יד לרבין, ואפילו שמים מוזיקת רקע מרגשת ברדיו להשלים את החוויה. הנרצחים בפיגועים הם קורבנות שלום, כי הרי לא עוד מלחמה.

ההתמכרות שלנו לשקט הזה מעוורת את עינינו ואוטם את אוזנינו. אבל המשכנו. בשביל השקט הזה אנחנו ממגנים את עצמנו לדעת. מקימים גדרות, חופרים מכשולים, משקיעים מיליונים במערכות תצפית, במערכות הגנה. מכילים טרור, מספרים לעצמנו סיפורים על מרקם חיים, על שלום כלכלי ועל רווחה שתביא שקט. ועל אזרחים עזתיים שאם רק ניתן להם תקווה עזה תשגשג.

מסתבר שלקחנו מנת יתר.

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.