מונופול הינו בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו. מונופול על–פי חוק הוא מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, תקנה או נוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם יחיד, ומכונה לעיתים גם מונופול כופה.
אנו רגילים לשמוע על מונופולים רבים בתחום הגז, הכשרות, הנמלים והחשמל, אך אחד המונופולים הממשלתיים החזקים ביותר, ובוודאי בעל ההשלכות הדרמטיות ביותר על חיי הפרט, הינו הפרקליטות. והנה, דווקא מונופול על-פי חוק חזק וחשוב זה נשאר מחוץ לשיח בדיון על מונופולים.
יובהר כבר כעת – אין בכוונתי לכפור בשיטה הנוהגת. נכון וראוי להשאיר את הפרקליטות כמונופול על תחום אכיפת החוק. כל מצב אחר עלול להוביל לאנרכיה. אך על הפרקליטות להיות מודעת להיותה מונופול באחד התחומים המשמעותיים ובעלי ההשפעה מרחיקת הלכת ביותר על חיי הפרט. ככזו, עליה לנהוג בכל הזהירות, השקיפות והפעלת הביקורת המתחייבת ממונופול. בוחן המציאות מלמד כי ההיפך הוא הנכון.
פרשת השחקן משה איבגי מדגימה את הדברים, בזעיר אנפין. החקירה בעניינו של איבגי החלה בפברואר 2016, ובחודש מאי 2016 המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין את השחקן בחשד לביצוע עבירות מין. חקירת המשטרה לוותה על ידי פרקליטות חיפה (פלילי).
הנה כי כן, משטרת ישראל סיימה עבודתה תוך ארבעה חודשים בלבד. רק כשנה וארבעה חודשים לאחר שהועבר אליה התיק, באוגוסט 2017, הודיעה פרקליטות מחוז חיפה, כי החליטה להגיש כתב אישום נגד איבגי בגין עבירות של הטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים בארבע נשים. אך כאן רק מתחילה הסאגה.
בהודעה שפורסמה לתקשורת נכתב: "לאחר עיון בחומר הראיות, נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע שייערך…בחשד לביצוע עבירות מין בארבע נשים". עוד נכתב "כי נמצא שבין השנים 2012 -2013 ביצע איבגי, לכאורה, עבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית, כנגד נשים שעם חלקן עבד". בהמשך להודעה זו, בנובמבר 2017 בחלוף חמישה חודשים, התקיים למשה איבגי שימוע בפני פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן, וכעת מילה לגבי עורך השימוע, פרקליט המחוז.
במקביל לשימוע שקיים לאיבגי, התנהלה כנגד פרקליט המחוז חקירה משמעתית חמורה בחשד לביצוע עבירות של הטרדה מינית כלפי פרקליטות הכפופות לו במחוז. חקירה זו פורסמה ברבים. היועמ"ש ופרקליט המדינה לא סברו כי יש מקום להשעותו מתפקידו, לאחר שהוא עצמו לא יצא לחופשה. אף אחד ממנהליו לא סבר שנקודת האיזון זזה ואמון הציבור נפגע מכך שפרקליט המחוז החשוד בעבירות ההטרדה המינית ימשיך לעסוק ולהכריע בתיקים של עבירות מין.
נחזור לפרשת איבגי. בחלוף כשבועיים מיום השימוע, דווח בחברת 'החדשות' כי מסתמן שאיבגי יודה במיוחס לו (ביצוע עבירות מין ב-4 נשים) ובתמורה לא יואשם והתיק הפלילי נגדו ייסגר. פרקליטו של איבגי הכחיש את הידיעה. פרסום תקשורתי זה הוא בבחינת בלון ניסוי של הפרקליטות לבחינת דעת הקהל על סגירת התיק. מיד לאחר ההדלפה, החל שיח תקשורתי סוער.
חלפה מעל חצי שנה. בחודש מאי 2018 נודעו לציבור לראשונה תוצאות הניסוי. הפרקליטות הודיעה על החלטתה להגיש כתב אישום חמור כנגד איבגי, בגין ביצוע עבירות מין. עבירות שבוצעו, לכאורה, לפני כשש שנים, מוגש בגינן כעת כתב אישום. וזה רק תחילתו של הליך פלילי בבית המשפט. ככול שההליך ינוהל ללא הסדר טיעון, יחלפו עוד שנים עד שההליך יסתיים ויהפוך לחלוט.
מי נפגע מהתנהלות זו?
הנאשם. איבגי התייחס להחלטת הפרקליטות בעניינו. "גועל נפש, עינוי דין של שנתיים ושלושה חודשים", אמר. "זה לא שכאילו הם עשו איזה עבודה או אספו איזה חומר, להפך, פשוט תקעו את זה ככה ובסוף החליטו להגיש כתב אישום".
המתלוננות שעברו שנים קשות. מעבר לסבל ולכאב בגין מה שחוו כנפגעות עבירות מין, הרי שהסאגה הבלתי נתפסת של תהליך קבלת החלטות מצד הפרקליטות היא סבל נוסף, מיותר ובלתי נסלח.
האינטרס הציבורי ואמון הציבור במערכת נפגעו קשות. ההימשכות הבלתי סבירה של הליך קבלת ההחלטה פוגעת בתחושת הצדק. "וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!" (ח.נ. ביאליק, "על השחיטה") שלט זה נתלה במסדרונות הפרקליטות על ידי שר המשפטים המנוח טומי לפיד. חלוף הזמן מצביע על חוסר צדק. פגיעה חמורה לא פחות נגרמת מהפער הלא מוסבר בין ההודעה הראשונית על הצעה להסדר ללא הרשעה לבין ההחלטה על העמדה לדין בעבירות מין חמורות.
כשלי הפרקליטות בפרשה זו נובעים מהיותה מונופול חסר בקרה. אומנם, לפני מספר שנים הוקם גוף הביקורת על הפרקליטות, אך לאחר שדאגה הפרקליטות, במאבק עיקש, לפנות את כב' השופטת גרסטל מתפקיד חשוב זה ולמנות תחתיה מועמד המקובל עליה, ספק רב מה האפקטיביות של גוף זה.
אם כך נוהגת הפרקליטות בפרשה חמורה ותקשורתית, מפחיד לחשוב מה קורה בעוד אלפי מקרים אחרים שבהם מתקבלות החלטות הרחק מעין הציבור.
עו"ד אסף רוזנברג שימש כממונה על המשמעת בשירות המדינה
