כמה חסר לנו המשפט הזה. מתי היה פוליטיקאי שהעז לומר לנו, ועוד יותר מכך לעצמו, שמשימה מסוימת או תפקיד מסוים גדולים עליו? אם נבדוק את הציפיות הגלויות והסמויות של חברי הכנסת לאורך שנים, יהיו מעטים מתוכם שלא הכריזו על עצמם כבשלים כמעט לכל תפקיד ממלכתי. לא מעט גם ראו את עצמם כמועמדים ראויים לראשות הממשלה. דוגמא לא רעה מהזמן האחרון: כשמר נתניהו עמד לפטר את גלנט מתפקידו כשר הביטחון, הוזכרו מועמדים תאורטיים שונים להחליפו כשלפחות חלקם נראו בעיני הזויים. אני זוכר לא פעם שיחות בין מנהלי חברות חשובות במשק, שאומרים למקורביהם שמועמדים מסוימים לתפקידים הבכירים ביותר בארץ לא היו מסוגלים לנהל כראוי אפילו עסק כלכלי בינוני בגודלו. שלא לדבר על חברה גדולה.
אבל העניין עמוק יותר. העובדה שאדם בכלל ופוליטיקאי בפרט מבקש לעצמו קידום, היא סבירה לחלוטין. אולם כאשר גבול הסבירות (מזכיר משהו?) מסולק לגמרי, אז הסכנה הופכת לברורה ומידית. בעוד שלתפקידים רבים בתחומים מקצועיים שונים נדרשים תנאי סף משמעותיים, בכל הנוגע לפוליטיקה אין שום דרישות, וזאת כחלק מהתפיסה הדמוקרטית. אולם "בעסקה" הזאת אמורים להיות סייגים החורגים מכל חוק פורמלי. מעבר לכל האדם עצמו חייב להפנים את גבולות יכולתו והכשרתו. על המועמד או המועמדת לדעת שהסמכות שהם מבקשים לעצמם כרוכה במנת אחריות גדולה. אין זה משחק להיות סגן שר, שר, או שר בכיר במדינת ישראל. להיפך, זה אמור להפחיד. זה אמור להחריד. זה אמור להזכיר לאדם שבהיותו חבר ממשלה הוא שותף לאחריות לחיי האזרחים פשוטו כמשמעו. ממילא ועם כל הקושי שבדבר, על המועמד לייסר את עצמו בשאלה האם התפקיד לא גדול עליו. ואם אכן הוא נכנס לתפקיד הנכסף, עליו להקיף את עצמו באנשים המוכשרים ביותר.
הממשלה הנוכחית היא דוגמא לכישלון חמור גם במובן הזה. לא מעט שרים אינם ראויים כלל להיות שרים מבחינת יכולותיהם ובוודאי במשרדים בהם הם מכהנים. גם לא מעט מאלה הרואים את עצמם כמנהיגים מובילים בכנסת, רחוקים מהיכולת הנדרשת ממנהיג לקבוע סדרי עדיפויות ראויים. הם רחוקים מלשמור על כללי המוסר ההכרחיים ולהתייחס בחרדת קודש לתפקידים שאליהם הם שואפים.
חלק ממחדלי הממשלה הנוכחית נובעים מפני שהמשפט "זה גדול עליי", נעלם מתוך השיח הפנימי של רבים מחבריה. את המשפט הזה החליפו אחרים כגון: "אם הוא יכול אז גם אני יכול", או "אפשר לחשוב שצריך להיות מישהו מיוחד כדי לנהל את המדינה". אז מסתבר שאכן צריך להיות אנשים מיוחדים כדי להיות ראויים לאמוננו.
