אחרי סיפורי הזוועה הקשים, ובין הריצה למרחב המוגן לדאגה לחיילים בחזית ולחטופים בעזה, לאזרחי ישראל יש גם דאגות כלכליות. בשבועות האחרונים היינו עדים למחזות של נדיבות אזרחית נטולת גבולות ומחממת לב. תרומות נערמו בהמוניהן לחיילי צה"ל ולמפונים, וכל גיוס המונים התמלא תוך שעות ספורות הרבה מעבר לסכום המבוקש. באותו זמן ממש, אותם אזרחים נדרשים להתמודד גם עם מציאות כלכלית מורכבת: עסקים שבקושי פעלו החודש, עצמאים שהכנסתם היחידה נגדעה באחת, ואימהות לילדים שלא רק דואגות לבן הזוג המגויס, אלא גם מכך שבשבועות האחרונים הן כמעט לא עבדו. בדאגות לענייני הפרנסה יש גם היבט חיובי: החיים נמשכים, גם בצל אסונות ומלחמות. גם אחרי חדשות קשות צריך לקום בבוקר, להתפרנס, לייצר ולתרום.
בריאיון לרשת ב' ניסה השבוע מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר להסביר למראייניו מה כולל מתווה הפיצויים שפרסם השבוע משרד האוצר. היה נראה שגם הם מתקשים להבין את רצף המונחים המקצועיים ואת השורה התחתונה: מה מקבל מי שנפגע מהמלחמה, כמה מהנזק זה מכסה, איך מקבלים, מתי. שטף החדשות שמציף אותנו מכל עבר, מטביע גם את המידע המעשי שדרוש לנו כדי להבין מה מציעה לנו המדינה כדי לצלוח את התקופה הזאת. בשורות הבאות נשתדל לעשות סדר: מה אומר מתווה האוצר החדש, מי מקבל מה, ומה עדיין חסר.
פגיעה ישירה
מי שרכושו נפגע באופן ישיר כתוצאה מהמלחמה, למשל רקטה שפגעה בבית מגורים או ברכב, מכוסה על ידי קרן הפיצויים (מס רכוש) של מדינת ישראל בכל מקום בארץ, ומזכה את מי שנפגע בפיצוי מלא על הנזק; כאשר מדובר בפגיעה ישירה ברכוש, אין הבדל אם זהו בית בקיבוץ בארי או דירה בראשון־לציון. קרן הפיצויים היא קרן שמדינת ישראל מחזיקה כדי לפצות את אזרחיה בגין נזק שנגרם לרכוש כתוצאה ממלחמה או פעולות איבה. מי שרכושו נפגע במלחמה הזאת יזכה לביקור מאנשי קרן הפיצויים, הם יעריכו את הנזק ויעבירו את הפיצוי הכספי הנדרש לצורך השיקום. כדי לפתוח בהליך הזה אפשר להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המיסים.
אזורי העימות
תושבי האזורים שסובלים במיוחד מהמלחמה, "אזורי הספר" במינוח של משרד האוצר, זכאים לפיצוי מלא גם על נזקים שאינם ישירים. תושבי אזור עוטף עזה ויישובי גבול הצפון שפונו מבתיהם, וכן תושבי העיר אשקלון, יקבלו פיצוי על אובדן הכנסות, כמו עסק שאיננו יכול לפעול או שפעל באופן חלקי ונגרמו לו הפסדים. רשימת הזכאים לפיצוי כוללת מי שנמנע ממנו ללכת לעבודה ולא קיבל שכר, מי שאיננו גר ביישובים הללו אבל העסק שלו פועל בהם ונגרם לו נזק, עסקים שפועלים בכל הארץ אבל שילמו שכר לעובדיהם שמתגוררים באזורי העימות ונעדרו ממקום העבודה מכיוון שפונו מביתם בהוראת משרד הביטחון. גם במקרה הזה אפשר להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המיסים. תושבי העוטף גם זכאים למענק של אלף שקלים לאדם ועד 5,000 שקל למשפחה, שכבר הועבר לכ־20 אלף משפחות ויחידים.
עסקים
מלבד מי שרכושם נפגע מהמלחמה באופן ישיר ומי שמתגוררים באזורי העימות, עסקים בכל רחבי הארץ נסגרו לחלוטין בשבועות הראשונים של המלחמה או פעלו באופן חלקי בלבד בעקבות הנחיות פיקוד העורף והדרישה לשהות בקרבת מרחבים מוגנים בחלק מהאזורים; סגירת מערכת החינוך שבעקבותיה נדרשו הורים לשהות בבית עם הילדים; וכמובן מאות אלפי חיילי מילואים שגויסו ונגרעו ממצבת העובדים. גם העסקים הללו זכאים לפיצוי מסוים מקופת המדינה, בהיקף שונה מזה שמקבלים קודמיהם. הרשימה הזו כוללת, למשל, מסעדות במרכז הארץ, מוסדות תרבות, מפעלי תעשייה, משרדים ונותני שירות רבים. בניגוד לאירועי לחימה קודמים הפעם הוחלט לתת גם להם פיצויים, במתכונת דומה לזו שהופעלה בזמן הקורונה.
לפיצויים הללו זכאי מי שחווה ירידה של 25% לפחות בהכנסותיו בחודש אוקטובר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והוא בעל מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקלים. המענק שיקבל מורכב משני חלקים: רכיב הוצאות קבועות, ורכיב שכר. הוצאות קבועות הן ההוצאות שהעסק משלם גם אם הוא לא מכניס שקל, כמו שכר דירה והוצאות תקשורת; עבור אלה הוא יקבל מענק בהתאם להיקף הירידה בהכנסות. עסק שהפסיד החודש 25% מהכנסותיו, יקבל מענק של 7% מסך ההוצאות הקבועות שלו; עסק שאיבד מעל 80% מהכנסותיו, יקבל מענק של 22% מההוצאות הקבועות שלו.
בנוסף, עסקים יקבלו מענק בגין הוצאות השכר שלהם. עבור עסקים רבים – חִשבו למשל על רשת חנויות שמעסיקה מוכרניות – הוצאות השכר הן ההוצאות הגדולות ביותר. עסק שאיננו פועל כרגע, לא יכול להרשות לעצמו לשלם לעובדים משכורת מלאה בשעה שאין לו הכנסות, אך החלופה היא להוציא אותם לחופשה ללא תשלום (אותו חל"ת מימי הקורונה), ואז הוא יתקשה להחזיר אותם במהרה. במשרד האוצר רוצים לעודד עסקים להשאיר את עובדיהם ולא להוציא אותם לחל"ת, ולכן הוחלט לתת מענק עבור הוצאות השכר של עסקים, על פי הנוסחה הבאה: הוצאות השכר של העסק בשגרה, כפול שיעור הירידה בהכנסות, כפול 75%. עסק שמכניס מיליון שקלים למשל, שחווה ירידה של 50% בהכנסותיו, ושמשלם 500 אלף שקלים בהוצאות שכר, יקבל 187,500 שקלים, בנוסף למענק הוצאות קבועות (500 אלף, כפול 50%, כפול 75%).
המענקים האלה אינם מהווים בשום אופן פיצוי מלא בגין ההפסדים שנגרמו לעסקים, אלא רק מענק שהמדינה נותנת כדי לסייע לעסקים לשרוד את התקופה הראשונית הקשה. המענק המרבי שיקבל עסק שהמחזור שלו עומד על 100 מיליון שקלים הוא 600 אלף שקל, ועד 1.2 מיליון שקלים לעסקים עם מחזור של עד 300 מיליון שקלים.
עצמאים
עצמאים שאין להם הוצאות קבועות, זכאים למענק לפי גובה ההכנסות הקבוע שלהם ושיעור הירידה בהכנסות. למשל: עצמאי שהכנסתו עומדת על 4,150 שקלים יקבל מענק של 1,750 שקלים. עצמאי שההכנסה שלו עומדת על 25,000 שקלים, יוכל לקבל מענק שנע בין 4,675 שקלים עד 14,000 שקלים, בהתאם להיקף הירידה בהכנסותיו.
עובדים שיצאו לחל"ת
חלק מהעסקים שאינם מתפקדים כבימי שגרה כבר בחרו להוציא את עובדיהם לחל"ת, כדי להקל על ההוצאות השוטפות. על פי נתוני הביטוח הלאומי, מתחילת הלחימה נוספו 42,069 מבקשי דמי אבטלה, מתוכם 26,505 יצאו לחל"ת שלא מרצון, כלומר על פי בחירת המעסיק. מי שיצא לחל"ת זכאי על פי החוק הרגיל לתשלום דמי אבטלה בגובה של עד 70% משכרו. במשרד האוצר לא רצו לקדם הפעם מודל חל"ת נדיב וכמעט נטול מגבלות, בדומה לזה שהופעל בימי הקורונה, כיוון שהוא גרם אז לעובדים רבים להישאר מובטלים זמן רב מהדרוש, ויצר תמריץ למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת.
עם זאת, הוחלט להקל מעט את התנאים של מי שכן יצא לחל"ת. כך למשל, נקבע שהוא לא יידרש לקזז ימי חופשה צבורים מתקופת האבטלה שהוא זכאי לה, לא יקוזזו חמישה ימי המתנה שנהוגים בחוק הרגיל, יהיה ניתן להוציא עובדים לחל"ת של 14 ימים במקום מינימום של 30 יום כדי לאפשר גמישות גבוהה יותר, וכן תקוצר "תקופת האכשרה" לדמי אבטלה. כיום הזכאות לדמי אבטלה מותנית בכך שהמבקש עבד שנה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, כעת התקופה הזאת תקוצר לשישה חודשים. כל אלה יחולו עד סוף נובמבר, עם אפשרות להארכה.
מילואים
שר האוצר הצהיר השבוע על מענק בסך של כ־3,000 שקל לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, בכפוף להעברת ההחלטה בשבוע הבא. כמו כן הודיע משרד האוצר על הגדלת התשלום ליום מילואים ל־125%, ועל הקדמת התשלום כבר לסוף אוקטובר כדי להקל על ההתנהלות הכלכלית הרציפה. בדרך כלל תשלום על ימי מילואים מגיע בסוף תקופת השירות, אבל כרגע אין עדיין אופק לסיום תקופת המילואים, ומשפחות רבות של מילואימניקים מתקשות להתקיים. על כן הוחלט להקדים את התשלומים ולהעבירם מדי חודש. במשרד האוצר הודיעו כאמור כי התשלום יגיע בסוף אוקטובר, אבל במוסד לביטוח הלאומי, שמשלם בפועל את תשלומי המילואים, הודיעו כי כל עוד אין חקיקה מתאימה, התשלומים יועברו בתחילת נובמבר כפי שנקבע לפני העדכון האחרון שפרסם משרד האוצר, ובסכומים הרגילים ולא המוגדלים.
לקחי הקורונה
המתווה שתיארנו כאן זכה לתמיכת נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים הכללית, וכן להסכמת חברי האופוזיציה והקואליציה בוועדת הכספים. אבל במגזר העסקי יש מי שמצביעים על חוסרים במתווה הזה ועל חורים שעדיין קיימים בו. לדברי נתנאל הימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, "יש הרבה פערים במתווה שפרסם משרד האוצר. למשל, מסלול השכר בעייתי. מה קורה אם יש עובדת שצריכה להישאר עם הילד כי אין מערכת חינוך? או שהעסק משלם משכורת רגילה ואז הוא נפגע, או שהוא לא משלם לה ואז היא מקבלת רק דמי אבטלה חלקיים? יש גם עסקים שלא נכללים במתווה, כמו עסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקלים. במשרד האוצר חושבים שלעסקים כאלה יש עמידות, אבל כל עסק כזה מפרנס הרבה מאוד אנשים ויש לו הרבה ספקים, ואם הוא נופל גם הם ייפלו. אלה מעגלי תעסוקה שלמים".
חשוב להדגיש כי מתווה הפיצויים המעודכן יקודם אומנם בהליך מזורז וצפוי לעלות לוועדת הכספים ולשלוש קריאות במליאה כבר בשבוע הבא, אבל משכורות אוקטובר משולמות על ידי עסקים כבר עכשיו, בתחילת נובמבר. עסקים עם הוצאות שכר גדולות והכנסות כמעט אפסיות יתקשו לשלם את המשכורות הללו, תוך שהם ממתינים למענקים שאמורים להגיע מקופת המדינה רק מאוחר יותר.
בהתאחדות התעשיינים ביקשו להחיל, בנוסף לפיצוי שכר להורים לילדים, מודל של "חל"ת גמיש", שמאפשר להעסיק את העובדים באופן חלקי, למשל רק בחצי משרה, כשהמדינה תיתן דמי אבטלה רק על החצי השני. "זה חשוב לנו, כי המלחמה פועלת בגלים. יש תקופות שאנשים לא יוצאים, ואז יש תקופה רגועה וכן יוצאים", הם מסבירים את ההיגיון שבדבר. "אבל אם מוציאים עובדים לחל"ת, אז ניתק הקשר בין המעסיק לעובד".
הנה דוגמה רלוונטית במיוחד למציאות כזו: מלון שעם פרוץ המלחמה סגר את העסק ושחרר את העובדים לחל"ת, אבל שישה ימים לאחר מכן התמלא במפונים מהצפון והחזיר את כל העובדים בחזרה. הם לא זכאים לתשלום חל"ת בגין הימים הללו, משום שתקופת החל"ת המינימלית היא של שלושים יום, ועם העברת החקיקה החדשה – מינימום של 14 ימים.
טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, מצביעה על כמה פערים נוספים במתווה החל"ת. "צריך להבין שלא כולם זכאים לחל"ת. יש כמה קבוצות של עובדים שנשכחו. עובדים מבוגרים מעל גיל 67 למשל, שאם הם יוצאים לחל"ת הם לא זכאים לדמי אבטלה בכלל. בקורונה הם קיבלו מענק הסתגלות למי שאין לו פנסיה או שיש לו פנסיה נמוכה. צריך לחדש את המענקים האלה". בישראל ישנם כ־200 אלף עובדים מעל גיל 67, אבל לא ידוע כמה מהם יצאו עד כה לחל"ת.
קבוצה נוספת של עובדים שניר מצביעה עליה היא עובדים שעתיים, כאלה שעובדים במשמרות ומקבלים שכר לפי שעה. כאשר העסקים סגורים או מתפקדים חלקית, השכר שלהם יורד משמעותית או שהם לא מקבלים שכר כלל, אבל אין להם זכאות לחל"ת. "אנחנו נמצאים במצב חריג, מלחמה שבאה זמן לא רב אחרי הקורונה", היא אומרת. "יש עובדים שהיו מובטלים בקורונה ועכשיו מקבלים זכאות נמוכה יותר לדמי אבטלה. עסקים רוצים לעבוד ולא רוצים לשחרר עובדים, אבל יש כאלה שבאמת לא יכולים לעבוד. יש אזורים שכעת אי אפשר למשל להעביר בהם חוגים לילדים, או עסקים שאין בהם מרחב מוגן. נכון שאנחנו מדברים על השוליים של המשק, אבל כל אדם כזה הוא עולם ומלואו, וכל פגיעה עלולה לדרדר לעוני מיידי, במיוחד עובדים מבוגרים".
החל"ת הפך למדיניות ממשלתית לאומית לראשונה בתקופת הקורונה. זוהי מדיניות שמאפשרת לאנשים להתקיים גם בלי ללכת למקומות העבודה. אבל כעת אנחנו לא במצב מגפה, ואין מניעה שאנשים יתכנסו ויפגשו אנשים אחרים. במצב מלחמה, כשעיני סוכנויות הדירוג נשואות לתפקוד הכלכלי של המשק וכאשר הוצאות המדינה מרקיעות שחקים, לא רצוי לסגור את המשק כמו בעת מגפה. חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי צריך להיות מופנה לכך שאנשים ימשיכו לעבוד, שעסקים ימשיכו לתפקד, שהכלכלה תישאר איתנה.
מדיניות החל"ת במציאות הנוכחית צריכה להיות מדודה ומוגבלת. בקורונה התחייבה הממשלה לחל"ת של שנה קדימה, והדבר התברר כאבן נגף שאחר כך התקשינו להתאושש ממנה. עובדים לא רצו לחזור לעבוד, ועסקים התקשו לגייס עובדים גם כשהיה אפשר לעבוד. גם שנה לאחר מכן, כאשר שר האוצר ליברמן ביטל את החל"ת, הוא ספג קיתונות של ביקורת. הפעם כדאי לנהוג בחוכמה. לא להבטיח מראש אלא במשורה, לתקופה מוגבלת, ולהאריך רק במידת הצורך. יש מקומות שחובה לאפשר בהם חל"ת, אבל עיקר הסיוע צריך להינתן דווקא לעסקים שמשאירים את העובדים ומשתדלים להמשיך לעבוד. צריך גם לקחת בחשבון שיש מקומות שמחפשים עובדים חלופיים במקום עובדים זרים שעזבו וכמובן כאלה שגויסו. במידת האפשר יש להשתדל להסיט עובדים לעבודה נדרשת כרגע, ולא לשהייה בבית.
