מדינת ישראל שנחשפה לזוועות הטבח הנורא בדרום אינה זו שהכרנו. האירועים הקשים יצרו שינוי תודעתי בשורה ארוכה של מערכות, ואחת המשמעותיות שבהן היא משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. לאחר שנים של מדיניות זהירה מאוד בהגשת כתבי אישום בגין עבירות הסתה למיניהן, יצאה גם הפרקליטות למלחמה, כתף אל כתף עם המשטרה ובגיבוי היועצת המשפטית לממשלה. חקירות רבות נפתחו ועשרות כתבי אישום הוגשו בתוך כשלושה שבועות נגד גילויי הסתה ותמיכה בטרור מסוגים שונים.
השינוי הראשון שהתרחש, שעליו יש לברך בעיקר את משטרת ישראל, הוא הפניית תשומת הלב של גופי החקירה לנושא. אם בימים כתיקונם המשאבים המוקדשים למאבק בהסתה ובתמיכה בטרור מוגבלים, כעת מכוונות המערכות כולן למיגור התופעה ככל שניתן. השינוי הנוסף, המשמעותי לא פחות, נוגע למדיניות הפתיחה בחקירה וההעמדה לדין. בעבר התמקדו גורמי האכיפה כמעט אך ורק במסיתים סדרתיים, אבל כיום די בפוסט אחד או שניים של הסתה ברשת חברתית כלשהי על מנת להביא לפתיחה בחקירה ואף להעמדה לדין פלילי. במקרים מסוימים, אף שפרסומי ההסתה פורסמו בידי אנשים נורמטיביים כביכול, הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרם של הנחקרים והנאשמים.
כך למשל, צעיר מזרח־ירושלמי בן 18 הואשם השבוע בהסתה לטרור ובהבעת תמיכה בארגון טרור, לאחר שב־7 באוקטובר, יום שמחת תורה, כתב בפייסבוק ובאינסטגרם: "היסטוריה שלא תישכח, מעבר לקווים נכנסות פלוגותינו!! מטווח אפס שוחטים ולא אכפת לנו". כמה ימים לאחר מכן פרסם פוסט נוסף: "אלה שנלחמים בדרכו של אללה, ג'יהאד מלחמתי, קונים את חיי העולם הבא, ומי שנלחם בדרכו של אללה, ג'יהאד מלחמתי, ומת או נפצע – יקבל שכר עצום".
צעיר נוסף כבן 20 הואשם באותן עבירות אחרי שפרסם סרטון שבו נראים מחבלי חמאס כשהם מתאמנים, יורים טילים, נלחמים, משתלטים על טנקים ישראליים ואחד מהם מניף דגל פלסטין על הטנק. ברקע הסרטון ניתן היה לשמוע שיר שמילותיו בערבית הן: "עזה שלנו בדם שלה נלחמת, על אל־אקצה שלנו אין משא ומתן, נצית את הכיבוש, הנחישות שלנו, אבירות, נחישות חזקה". ואלו רק שניים מתוך כארבעים כתבי אישום דומים שהוגשו בשבועות האחרונים.
ואולם, בעוד במשטרה ובפרקליטות הבינו כבר שאנחנו מצויים בזמנים שונים, בחלק מבתי המשפט עדיין תקועים בעולם הישן. המקרה הבולט ביותר הוא זה של השחקנית מאיסה עבד אל־האדי, שב־7 באוקטובר פרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, שאחריו עוקבים כ־27 אלף משתמשים, שתי תמונות שמבטאות תמיכה בחמאס. בתמונה הראשונה נראתה יפה אדר, קשישה בשנות השמונים לחייה שנחטפה על ידי מחבלי חמאס. "הגברת יוצאת להרפתקת חייה", כתבה אל־האדי, והוסיפה אימוג'ים לועגים. בהמשך אותו יום פרסמה תמונה שבה נראה טרקטור של מחבלי חמאס פורץ את גדר רצועת עזה, וכתבה בהתלהבות שהם עושים זאת בסגנון ברלין, רמז לנפילת חומת ברלין ב־1989.
המשטרה עצרה את אל־האדי לחקירה, ובפרקליטות הגישו נגדה כתב אישום. יחד עם הגשת כתב האישום ביקשו בפרקליטות לעצור אותה עד תום ההליכים, בנימוק שפרסומי ההסתה שלה הם בעלי השפעה מסוכנת, ודאי בימים אלו. אך השופט ראיד עומרי סירב להאריך את מעצרה עד תום ההליכים, ודחה את ההחלטה בנושא בלא פחות מעשרה ימים. ההחלטה על הדחייה התקבלה לאחר שבהחלטה קודמת של שופט אחר כבר שוחררה השחקנית למעצר בית, אף שבמשטרה ובפרקליטות סברו שמסוכנותה גבוהה. בפרקליטות זעמו והגישו ערר, אך נכון למועד כתיבת השורות הללו, הכרעה בו טרם ניתנה.
נדמה שלא כל הגורמים במערכת המשפט הפנימו את אכזריותה של המלחמה שבה נתונה ישראל, ואת ההכרח להשיב מלחמה שערה.
המילים הגבוהות, שבימים כתיקונם נשמעות לנו פומפוזיות, נעשו עכשיו לדלק המניע של חבורת אנשים בוגרים, עם שאיפות שונות מאוד בחייהם האזרחיים. טור מהחזית
