המשותף ל־21 מיני העקרבים המופיעים במדריך החדש לעקרבי ישראל, שראה אור בימים האחרונים, הוא שאת כולם אפשר לפגוש בביתו של יורם צביק בירוחם. צביק, מנהל עמותת הצפרות והאקולוגיה 'דוכיפת', הקים לפני שלוש שנים מעבדה לחקר עקרבי ישראל. עד שיגשים את חלומו להקים בירוחם את מוזיאון העקרבים הישראלי, הוא מחזיק בביתו כמאה עקרבים.
השבוע הוציא צביק סיור בעקבות עקרבים בפארק אגם ירוחם. מצוידים בפנסי ראש ובפנסים מיוחדים של אור אולטרה־סגול, קיימו המטיילים מפגש ידידותי עם זנים שונים של עקרבים. מבנה השלד החיצוני של העקרב, שבנוי כמנסרה, שובר את האור האולטרה־סגול ומחזיר את חלקו בצבעי צהוב ירוק זרחניים, מחזה שהופך את סיור העקרבים לחוויה ייחודית. "כשגילו את התופעה הזאת בשנות השבעים באירופה, כל מדע העקרבים בעולם השתנה", מספר צביק. "אנשים התחילו להסתובב עם פנסי אולטרה־סגול, והעקרבים נצצו בשטח כמו יהלומים ואבנים יקרות". רק באזור ירוחם ובמכתש שלצידה ניתן למצוא עשרה מינים שונים של עקרבים. הנגב ככלל אהוב על העקרבים, הנוטים להעדיף טמפרטורות גבוהות ויודעים להתמודד היטב עם תנאי יובש וחום.
לעקרבים יש יחסי ציבור גרועים, ורובנו לא נשמח לפגוש בהם. אך מסתבר שמעבר לתרומת הארס שלהם לפיתוח תרופות, הם חשובים מאוד למערכת האקולוגית, הן כטורפים והן כמקור מזון לחיות אחרות. "כמעט בכל קבוצת בעלי חיים יש נציגים שאוהבים לטרוף עקרבים. בגלל שהעקרב הוא בעל חיים לא עונתי שיכול לחיות גם עשר שנים, הוא מאוד משמעותי במערכת האקולוגית ויכול לשמש כאינדיקטור לאיכות בית הגידול שלו. אם בית גידול הופרע מסיבות שונות, נצפה לראות ירידה בכמות העקרבים שהייתה אמורה להיות בו. עכשיו למשל אנחנו דוגמים את האזור שזוהם לפני שנה בנחל אשלים, ומשווים את כמות העקרבים שבו לנחלים סמוכים שלא זוהמו כדי להעריך את הפגיעה".
מי שעקרב מתקשר אצלו לסכנת חיים יופתע לשמוע שרוב מוחלט של העקרבים אינם מסוכנים. בעולם מוכרים כ־2,400 מיני עקרבים, ולדברי צביק רובם אינם גורמים לתופעות בעייתיות אצל בני אדם מעבר לכאב מקומי. בישראל רק ארבעה מתוך 21 המינים שהתגלו עד כה נחשבים כמסוכנים, אבל אחד מהם, 'עקצן צהוב', הוא גם העקרב הנפוץ ביותר בארץ. ובכל זאת, לצביק חשוב להכניס את נושא עקיצות העקרב לפרופורציות. "הארס שהעקרב מזריק בעקיצתו בכלל לא מיועד לנו, אלא לשיתוק הטרף שהוא מבקש לצוד. בגלל שחיות רבות טורפות את העקרב, הוא ממעט לצאת לציד. מספיקה לו מנה גדולה של טרף והוא יכול לצום תקופה ארוכה. הארס נועד לאפשר לו לצוד טרף גדול מבלי שהטרף יפגע בו. כך הוא יכול לעקוץ חגב גדול שיספיק לו למספר שבועות. מכיוון שהארס לא נועד לנו, העקרבים ממעטים לעקוץ. התגובה הטבעית שלו להיתקלות בנו תהיה לקפוא במקום, להמשיך או לברוח למחילה. הוא יעקוץ אותנו רק אם נשב עליו בטעות או אם נכניס את הרגל לנעל שבה הוא מסתתר. אם מנערים נעליים ושקי שינה ובודקים את השטח לפני שיושבים, הסיכון להיעקץ שואף לאפס".
ויש עוד סיבה שלא להיכנס לפניקה מעקיצת עקרב. צביק מספר שגם העקרבים המסוכנים אינם נוהגים לבזבז עלינו את הארס שלהם. "קוקטייל הארס יקר לייצור, וכאמור מיועד לשיתוק טרף. העקיצה שלהם לא באה להרוג אותנו, אלא לומר תעזבו אותי. לכן במקרים רבים הם מסתפקים בהזרקת תמיסת מלחים, שצורבת וכואבת לשעתיים או קצת יותר".
ואחרי דברי ההרגעה, במקרה של עקיצה מעקרב מסוכן או כזה שמינו אינו ידוע, צביק ממליץ להתפנות לבית חולים עם העקרב העוקץ או עם תמונות שלו ממספר זוויות שיקלו על זיהויו. "אנחנו לא יודעים אם הוא הזריק את הקוקטייל שלו או לא, ולכן אם יש ספק אז אין ספק. במיוחד במקרים של ילדים קטנים או מבוגרים בעלי רגישויות, מומלץ לא לקחת צ'אנס ולהתפנות לבית חולים".
טעות בזיהוי
במקרים של עקיצה ניתן להיעזר, החל מהשבוע, במדריך החדש לעקרבי ישראל (הוצאת רשות הטבע והגנים) שצביק הוא אחד מארבעת מחבריו. היוזמה להוצאת המדריך נולדה לפני חמש שנים במחוז דרום של רשות הטבע והגנים. הפקח אוהד יהלומי ואקולוג המחוז ד"ר אסף צוער פנו עם היוזמה ליורם צביק ולד"ר אפרת גביש־רגב, מנהלת אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית. הרעיון הראשוני היה להוציא חוברת צנועה שתשמש בעיקר פקחים, אך בסופו של דבר הכתיבה התפתחה לתוצר סופי מרשים של ספר עם תשעים עמודי צבע, בהם תמונות סטודיו איכותיות של רוני לבנה.
מעבר לחובבי הטבע שייהנו מהמדריך, צביק מצפה למצוא את המדריך החדש גם בכל יחידה צבאית ובכל בית חולים, כדי למנוע טעויות בזיהוי במקרים של עקיצות. אחת הטעויות הנפוצות בזיהוי עקרבים מסוכנים היא עניין הצבע. בניגוד לדעה הרווחת שלפיה עקרב שחור אינו מסוכן ועקרב צהוב כן, המציאות היא שמתוך ארבעת מיני העקרבים המסוכנים בארץ, שניים הם שחורים. "אני מכיר אישה מבוגרת שהגיעה לבית חולים לאחר עקיצת עקרב, ונשלחה לנוח לאחר שדיווחה שהעקרב היה שחור. פתאום החלו אצלה תופעות קשות, ובסופו של דבר היא אושפזה לשבועיים ועברה צנתור. הארס של העקרב משפיע על מערכת העצבים ועל שריר הלב".
צביק עומד לבנות בקרוב במרכז המדעים של ירוחם קן נמלים מלאכותי, שבו יחקור יחד עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ועם תלמידים מירוחם, יחסי גומלין בין אחד ממיני העקרב ובין נמלים. "במהלך העבודה על המדריך הגעתי למין של עקרב שחי בתוך קיני נמלים. גם כשהוא יוצא לפעילות בלילה, הוא מסתובב עם הנמלים על השביל שלהם". שמו של המין, כצפוי, הוא 'עקרב נמלים הירדן' והוא גם הקטן בעקרבי ישראל. אורך גופו הוא שני סנטימטרים בלבד.
