לפי פרסומי הדרג המדיני, שב"כ וצה"ל הזהירו בימים האחרונים מפני הסלמה ביהודה ושומרון, כשלטענתם הדבר נובע, בין היתר, מעלייה במספר האירועים האלימים מצד מתיישבים יהודים כלפי פלסטינים. האמירות הללו מעוררות כעס בקרב גורמים בימין, שתוהים האם מערכת הביטחון עדיין שבויה בקונספציות הישנות ביחס למתרחש ביהודה ושומרון.
צריך לומר ביושר, שבבמערכת הביטחון, בדגש על פיקד מרכז ואוגדת יו"ש, הסירו את הכפפות בחודש האחרון, ויצאו למבצע הגדול ביותר שנראה בגזרה מאז חומת מגן.
כדי להבין את עוצמת המבצע מספיק להביט בנתונים: בסך הכול נעצרו כ-1,500 מבוקשים פעילי טרור, וכ-900 מבוקשי חמאס. בנוסף, אותרו והוחרמו כספי טרור בשווי של קרוב ל-800 אלף שקל, נתפסו שמונה מחרטות שייצרו אמצעי לחימה, כ-100 נשקים, ואף נאטמו שלושה בתי עסק ושישה בתי דפוס שהפיצו תוצרי הסתה למען חמאס.
במקביל בוצעו 66 פעילויות במחנות הפליטים שהפכו למעוזי הטרור ביו"ש, אשר הביאו למעצרם של 164 מבוקשים. במבצע הראשון, שמטרתו הייתה פגיעה בתשתיות טרור וביצוע מעצרים במחנה נור שמס, נעצרו 34 מבוקשים ו-15 נהרגו. בנוסף, התקיימו שבעה מבצעי סיכול במרחב מנשה, בהם כלי טיס תקפו מהאוויר מחבלים חמושים.
כמו כן, עד כה בוצעו חמישה מבצעים ממוקדים במחנה הפליטים בג׳נין שמטרתם מעצר וסיכול חמושים, פגיעה בתשתיות טרור והחרמת מטעני ואמצעי לחימה. במבצעים אלה נפצעו מעל 50 מחבלים, ו-24 נהרגו. בנוסף, נהרסו שבעה בתי מחבלים ששויכו לחמאס, ביניהם ביתו של סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור.
בסיכום כולל, מתחילת המלחמה נהרגו מעל 150 פלסטינים בגזרה, 50 אחוז מהם נהרגו בעודם נושאים נשק חם. מספרים כאלו היו בגדר תרחיש בדיוני לפני חודשיים. אף אחד לא העז לשער שיצאו במבצעים מהסוג הזה ובכמות הזאת, מכיוון שהערכת השלכותיהם כללה פתיחת אינתיפאדה שלישית.
אלא שלמרות כל הדברים הללו, קשה להתעלם מכך שבדרג המדיני עדיין מנסים להלבין העברת כספים לאבו-מאזן, כספים שחלקם מיועדים ישירות לטרור ולחמאס. במערכת הביטחון אף אחד לא מוכן לשמוע על עצירת פעולות המסיק הצמודות ליישובים יהודיים ביו"ש, כאשר באותם בתים מתגוררים כרגע בעיקר נשים וילדים לאור מערך גיוס המילואים הרחב. אם זה לא מספיק, בכירים במערכת הביטחון, כאמור, מאשימים את המתיישבים בכך שאירועי אלימות מצידם כלפי פלסטינים הפכו לפצצה מתקתקת.
כשמחברים את כל המידע הזה קשה שלא לתהות מתי יבינו בדרג המדיני ובמערכת הביטחון, את מה שעם ישראל למד כולו בחודש האחרון – הפלסטינים לא צריכים סיבה כדי להרוג יהודים, והעברת כספים ומשאבים לא מייצרים ביטחון, אלא במקרה הטוב שקט מדומה. שקט אמיתי מושג רק בעזרת עשייה התקפית.
