צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון מנהלים את הלחימה. ארגוני החברה האזרחית יחד עם מנהלת "תקומה" מנהלים את השיקום. כעת למדינת ישראל דרוש אוצר הזיכרון הלאומי.
הגעתי לבקר בכפר עזה ובעיר שדרות במסגרת סיור של לשכת העיתונות הממשלתית שיועד לדוברי משרדי ממשלה ודוברי רשויות מקומיות.
המראה בכפר עזה מזעזע. סמטת הדור הצעיר בלתי נשכחת. ההרס והפגיעה גם בשאר חלקי הכפר הוא בלתי מובן. אפילו המבט על בעלי החיים שנראים בטראומה שנותרו במקום קשה. פגשנו תושבים ופגשנו חיילים במקום. לאחר שיתוף החוויות שלהם אתה נותר ללא מילים. גם הביקור בעיר שדרות היה בלתי נשכח. באופן אישי נהגתי לבקר בשדרות במשך עשור שנים פעם בשבוע כאשר לימדתי במכללת ספיר, וכעת פגשתי עיר רפאים. לשמוע מקצין משטרה מקומי את סיפור הקרב שנוהל במקום ולשמוע ממנהל אגף הביטחון בעיריית שדרות את מה שעבר עליו בשבת השחורה מזכירים את גבורת לוחמי תש"ח.
בדרכי חזרה למרכז הארץ תהיתי לעצמי מי אוסף את הכול? מי אחראי על כך שאף סיפור גבורה לא ישכח? של מי המשימה לשמר את הממצאים המזכירים את התופת שעברנו? על מי האחריות לצרוב את התודעה עבור הדור הצעיר הישראלי? מי מוודא שתוך עשרים שנה לא נתחיל לפגוש מכחישי טבח שמחת תורה?
בצד כל הגופים העוסקים בשיקום הווה, המסקנה שהגעתי אליה היא הצורך בהקמת מנהלת שתעצב גם את הזיכרון למען העתיד. המשימות רבות ומורכבות: צריך להחליט מה מתוך כל המראות בעוטף משמרים פיזית, להקים צוות שעובר ומתעד את החוויות של התושבים, לאסוף את כל הממצאים שנמצאו בשטח ולוודא שהם נשמרים, להחליט באיזה אופן מציגים את הזיכרון ארוג בתוך מתחם החיים ביישובי העוטף. חשוב גם לאסוף את הסיפורים והזיכרונות מהערים השונות כדוגמת שדרות ואופקים ולא רק מיישובי העוטף.
מעבר לעיסוק באיסוף הזיכרון ברובד הטכני צריך להתפנות למעגלים העוטפים. בסמכות מי להחליט האם נכון להוריד לדרום את כל תלמידי כיתות יא' יב' מכל רחבי הארץ לראות את המראות בדרום, מי יהיה הצוות החינוכי שיעבד את התכנים שם עבור תלמידי היסודי כדי שדור העתיד שלנו לא ישכח, כיצד רותמים את תנועות הנוער להעביר את האירועים והסיפורים דרך החינוך הלא פורמאלי, כיצד מגייסים את השלטון המקומי שינעץ בתודעת תושבי הרשויות המקומיות את האסון גם עבור מי שלא יפגוש בעיניו את המראות השונים.
מבלי להיכנס לדיון הציבורי ועל ההשוואה לשואה, עבור זיכרון השואה הוקם מוסד עוצמתי העוסק בזה כל השנה. הכחשת השואה, היא ראקציה לעוצמתה של השואה והיא עבירה פלילית שעונשה קנס ומאסר בישראל, צרפת, גרמניה, איטליה ובעוד מדינות נוספות. חובה עלינו להיערך מראש בטרם נמצא את עצמנו עם מי שיבקש לומר שהזוועות שחשנו לא היו.
