אחדות. כתבתי בשבוע שעבר טור שהתפרסם ממש כאן, ואני די מצטער עליו. מרגיש שנגררתי מוקדם מדי לוויכוחי מי צדק ומי טעה. עוד יהיה לזה זמן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לפרגן לקורא היקר ששלח לי מכתב בקשר לטור ושכנע אותי שאולי היה צריך לחכות.
ביידן. האח הגדול מאמריקה הביא לפה שתי נושאות מטוסים וצוללת גרעינית. שאפו על זה, תודה, אוהבים. מה שכן, הדבר הכי קטלני שהוא מביא לפה כרגע אפילו יותר מהטומהוקים, זה הרעיון על מדינה פלסטינית אחרי שננצח. אין שום סיבה בעולם שכידונינו יעניקו את הרצועה לנאצים מסוג אש"ף, מה גם שכמו שאנחנו מכירים אותם – תוך ארבע דקות הכידונים האלה מתחילים לעוף לעבר יהודים. בקיצור, אל תיתנו להם כידונים.
דובר צה"ל. אני רק שאלה. הוא עושה אחלה עבודה ההגרי הזה, אבל מה הקטע שבמדינה שכולם מקשקשים בה כל היום כמה הכרחי שתפקידים יינתנו לאנשי מקצוע וכמה נורא זה ג'ובים, אז כשצריך דובר מביאים איזה קילר מהשייטת. כמו כן, מדובר בחתיך וייתכן שזה שיקול חשוב יותר.
הקפות שניות. היי אתה שם למעלה. אני יודע שיש לך דאגות גדולות יותר כרגע והמוקד עמוס תפילות אבל שלא תחשוב ששכחנו. אני אשכרה מסתובב כבר חודש עם תחושה שמשהו חסר לי, ואני מצפה לגמרי שההקפות של השנה הבאה יהיו כל כך שמחות שהן יכסו גם על אלה שפספסנו.
חטופים. מילה כל כך קשה, כזאת שאנחנו לא רגילים להגיד ברבים. מכל האיומים, ההפחדות, חיזבאללה, חמאס, איראן, תימן ושאר הבלגן. זאת המילה שבאמת לא מאפשרת לאף אחד פה להירדם כמו שצריך.
טלגרם. מקור המידע המעניין ביותר כיום. שלל כותבים שמבינים ערבית שופכים מידע מנבכי עיראק, תימן, סוריה, לבנון ונתניה. אבו עלי אקספרס, אבו צאלח, ועוד כאלה בלי אבו. מעניין מאוד, מלחיץ מאוד, מתלבט עשרים פעם ביום אם להיכנס לקרוא או למחוק את האפליקציה.
יו"ש. נו המקום הזה שהעבירו אליו המון גדודים של צה"ל, ובגללם על גבול עזה שמרו שני דביבונים עם רוגטקה. הניסיון הכושל לייצר נרטיב מקומם על אחריות המתיישבים למה שקרה בעוטף עזה מרתיח אותי משלוש סיבות. הראשונה היא שזה שקר מוחלט, שצה"ל כבר הכחיש. השנייה היא כי כמות האנשים שזינקו מיהודה ושומרון באותה שבת בבוקר להגן על אחיהם בעוטף עזה היא עצומה. ושלישית, והמרתיחה ביותר, היא שלא רק שאנשים לא צריכים להאשים את המתנחלים, אלא שאנחנו בשלב שבו יש הרבה מי שצריכים לבקש סליחה מהמתנחלים, אחרי שנים שבהן הסבירו שהסכסוך הזה הוא בגללם.
כוכב המלחמה, שאלמלא האות יו"ד הייתה תפוסה כבר היה מקבל אותה, הוא אליהו יוסיאן. בחור עם מבטא פרסי כבד, זוכה פרס ביטחון ישראל ובעל עבר של שנים ב־8200. אני מודה שהרעיונות שלו מעניינים אבל הם תמיד מתנגשים אצלי בשאלה אם ניתן לממש אותם או שאלה דברים שכיף להגיד וקשה לבצע כמדינה מערבית. כמו כן, לא מובן למה צריך לבחור בין סושי לחומוס כשאפשר להזמין גם וגם.
לאטמה. יוצא לי לצפות במערכוני ארץ נהדרת שמשותפים בהמוניהם בשבועות האחרונים. בתוכנית עצמה אני לא צופה כבר שנים. מבין את מי שכן, זו תוכנית מושקעת עם אנשים מוכשרים וברמה גבוהה מאוד. אבל כן, צפיתי במערכונים שלהם שמבקרים את האוניברסיטאות בחו"ל על אנטישמיות ואת צביעות התקשורת העולמית. כולם מתרגשים מהחריפות, ולי זה נראה בסך הכול כמו אחד המערכונים הפחות טובים של לאטמה. זוכרים? תוכנית הסאטירה האינטרנטית מפעם ששחטה את הקונספציה עוד לפני שהייתה בכלל. מקווה שיום אחד, לארץ נהדרת יהיה גם האומץ לשחוט־סאטירית מקומות שאחראים לא פחות מהרווארד לתמיכה ברעיונות הזויים כמו פרטנר פלסטיני. נו, מקומות כמו ארץ נהדרת.
מה שלומך. אולי נסכים שעד להודעה חדשה מפסיקים עם השאלה הזאת? שלומנו לא משהו, כולנו יודעים את זה. אני יודע שזה דבר שמנומס לשאול כשנפגשים, אבל ראבאק קצת התחשבות בעצמנו. כששלומנו ישתפר נדע. בינתיים אפשר לוותר.
נסראללה. האיש עם הכי הרבה נשק והכי מעט ויטמין די במזרח התיכון. אני שומע כל כך הרבה ניתוחים על "מה נסראללה בעצם רוצה" בימים האחרונים, בזמן שלי נדמה שכל האירוע הנוכחי צריך ללמד אותנו שפחות חשוב מה הרוצח הפוטנציאלי רוצה, אלא מה הוא יכול.
סבב. זה ממש לא סבב הפעם. אני מתעב את המילה סבב. ואולי אם לא היינו קוראים לכל הפעמים הקודמות סבב, לא היינו צריכים מלחמה.
עמלק. צפיתי השבוע בנשיא אוניברסיטת תל־אביב מדבר על חמאס ומצטט מהכתובים את הצורך למחות את זכר עמלק. אם הייתי עוצם עיניים ומדמיין קול מחוספס יותר, הייתי מוכן להישבע שהנואם הוא הרב יגאל לוינשטיין ממכינת עלי. מה שכן, עמלק כמו גם דאעש הם מושגים שאנחנו נותנים לעצמנו כדי לצייר איזה אויב מזוקק שאם רק ניפטר ממנו הכול יהיה בסדר. יכול מאוד להיות שאנחנו פשוט צריכים לקרוא להם כמו שהם. פלסטינים.
קילוף יכולות. היכולת של כתבים צבאיים להמציא מושגים חדשים בכל מלחמה מחדש, היא מרשימה. אז עכשיו צה"ל "מקלף יכולות" של חמאס ו"מקלף יכולות" של חיזבאללה. אחלה, אהבתי. רק חלילה שמרוב קילופים, לא נשכח שהכי חשוב זה לקצוץ מהשורש.
שיפא. מערכת "הבריאות" של עזה היא מהמפותחות בעולם. עשרות "בתי חולים" צצו בעזה כפטריות אחרי הטבח. מוכן להתערב שאם נבדוק את זה מחקרית אין עוד יחס כזה של כמות תושבים לבתי חולים בשום מקום בעולם. טוב נו, כנראה שככה זה כשכל תקציב הטרור שלך הולך למערכת הבריאות.
תופעת רשת. כולם מכירים את הקלישאה על זה שהגרמנים הם עם לא מצחיק כי הם הרגו את כל האנשים עם ההומור. ובכן האנשים עם ההומור, להלן היהודים, מפוצצים בימים אלה את הטיקטוק בסרטונים קורעים. אותי קרע למשל אוראל צברי שהגיע הביתה אחרי שבועות ארוכים במילואים ונזף באשתו שהיא לא נרגשת מספיק. היו עוד אלפי סרטונים, ואני בהחלט מקווה שגם במוקד הריגול הסיני שטיקטוק הוא הכלי האיכותי ביותר שלו, אהבו את הדאחקות.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
