המלחמה באוקראינה נכנסה לקיפאון, כך על פי תיאור של רמטכ"ל צבא אוקראינה במאמר ל״אקונומיסט״. אוקראינה לא הצליחה לחדור לעומק השטח הרוסי, התקדמה בסך הכול כ־17 קילומטרים במתקפה. לדעת הרמטכ״ל, הדרך היחידה לשבור את הקיפאון היא הכנסה של טכנולוגיה חדשה שתאפשר לשבש את יכולות האיסוף של האויב ולרסק את קו ההגנה שלו.
הקיפאון בחזית האוקראינית בא בתזמון לא טוב, לא עבור ישראל ולא עבור ארה״ב. קיפאון בחזית עלול לשחרר את מוסקבה להקדיש יותר קשב ומשאבים, מהמעט שנשארו פנויים, למלחמה בעזה. כבר רואים שיחות בין רוסיה, חמאס ואיראן על שחרור חטופים והפסקת אש. אנו עלולים לראות חזית דיפלומטית איראנית־רוסית־קטארית שלוחצת על ארה"ב ועל ישראל, להביא להפסקת אש.
ארצות הברית מוצאת את עצמה כשהיא מתבקשת לסייע לשתי מדינות בשתי מלחמות שונות. מאגרי התחמושת של האמריקנים גם כך מדוללים עקב המלחמה באוקראינה. המלחמה בעזה כעת דורשת משלוח של חימוש מדויק רב לישראל, כמו גם הצבה של כוחות אוויריים וימיים רבים במזרח התיכון. אם המלחמה תתרחב, אם ארה״ב תצטרך להתערב, הדבר ידלל עוד יותר את מאגרי החימוש שלה, שלא לדבר על המחיר הכלכלי שהדבר ידרוש.
אבל, אם ארה״ב מחפשת אשמים במציאות הזו שבמסגרתה היא צריכה לנהל שני משברים, היא צריכה להתחיל בביקורת פנימית. האמריקנים התעכבו מאוד בהרחבת הסיוע לאוקראינה. לפני כל שליחת פלטפורמה חדשה, עברו חודשים של דיונים והכנות, כך שעד שהפלטפורמה הגיעה לשדה הקרב הרוסים כבר היו מוכנים לקראתה. כך זה קרה עם טנקים לאוקראינים, עם טילים ארוכי טווח, עם מטוסים.
האמריקנים יודעים שהאיטיות הזו כנראה תרמה לקיפאון המלחמה באוקראינה, אך הם מתרצים אותה בניסיון למנוע הסלמה מול רוסיה. לדעתם, דווקא האיטיות בשליחת הסיוע היא שמנעה הסלמה משמעותית בין מוסקבה ונאט״ו. אם היו ממהרים לשלוח את הסיוע שקייב דרשה, רוסיה אולי הייתה חשה מאוימת ופותחת חלילה במתקפה נגד המערב. העובדה שלא הייתה הסלמה כזו היא, לדעת האמריקנים, הוכחה שהגישה האיטית וההדרגתית הצליחה.
בהחלט אפשר להתווכח האם איטיות הסיוע היא שמנעה הסלמה או שמא האיום הצבאי האמין והברור שארצות הברית הציגה כבר בתחילת המלחמה, שלפיו אם רוסיה תתקוף מדינה כלשהי החברה בנאט״ו, ארה״ב תגיב הוא זה שמנע אותה. אפילו דיקטטור כמו פוטין מעריך את חייו ויודע שבמלחמה ישירה בין רוסיה ונאט״ו רוסיה כנראה תפסיד, כי אז לא תהיה לה ברירה אלא להשתמש בנשק גרעיני כדי להרתיע את הברית הצפון־אטלנטית, מה שעלול להוביל חלילה למלחמה גרעינית. האם פוטין באמת היה מוכן להתאבד אם היו שולחים במהירות טנקים וטילים לאוקראינה?
תסיסה ערבית
עבור ישראל, המקרה האוקראיני הוא תמרור אזהרה בוהק. ארצות הברית עיכבה במודע את הסיוע, והתוצאה היא הארכה של המלחמה עם רוסיה ועכשיו כניסתה לקיפאון. ממנו, היא תצליח לצאת אולי באביב 2024. מה יקרה למלחמה בעזה אם גם שם האמריקנים יחלו לחשוש מ״הסלמה״?
יש שלוש דרכים מרכזיות שבהן האמריקנים עלולים לעכב את המערכה פה שלא לצורך. ארצות הברית אינה רוצה ברעת ישראל ואינה מתנגדת לניצחון ישראלי על חמאס. אבל כמו כל מדינה, היא לכודה בין מספר אינטרסים שונים ומנוגדים. כפי שהיא מעוניינת לעזור לישראל להשמיד את חמאס, כך היא גם מעוניינת למנוע מהמלחמה להתרחב. האמריקנים חוששים מתסיסה של הרחוב הערבי שתאיים על יציבותן של מדינות כמו ירדן ומצרים. בשל החשש הזה הם עלולים לנסות ״למנוע הסלמה״, מה שיאריך שלא לצורך את המלחמה.
איך? דוגמה אחת היא הפוגות הומניטריות שיתארכו להפסקות אש. חמאס ינצל את ההפוגות לשם התארגנות ותקיפת כוחותינו. האמריקנים דורשים אותן כדי למנוע משבר הומניטרי. המומנטום של צה״ל ייפגע. רוסיה, איראן וקטאר ינסו לנצל את ההפוגה כדי להפוך אותה להפסקת אש קבועה, בתמורה לשחרור החטופים.
דוגמה אחרת היא הכנסת דלק לרצועה. חמאס צריך את הדלק בשביל מערכות אוורור ותאורה במנהרות. ללא דלק, היכולת שלו לפעול מתחת לקרקע תוגבל מאוד. אבל גם בתי חולים ברצועה צריכים דלק, והאמריקנים מעוניינים למנוע קריסה שלהם. איך יהיה אפשר למנוע העברת דלק מבתי החולים לחמאס? ועוד כשחמאס מסתתר בבתי החולים?
ארצות הברית היא בעלת ברית של ישראל והסיוע שלה נחוץ לקיום המערכה בדרום. אבל, אסור להתעלם מהאפשרות שלחץ אמריקני עלול להאט או אף להקפיא את המלחמה. לא במכוון – אלא פשוט כתוצאה מהחשש להסלמה. יש לעבוד עם האמריקנים עד כמה שניתן, אך מדינת ישראל חייבת להבהיר כי לא תאפשר שום עיכוב או האטה במערכה. היא צריכה לתת לצה״ל לנצח.