עם פרוץ המלחמה נרתמו חברות גדולות במשק לסייע לחיילי צה"ל ולתושבי הדרום, והצהירו על תרומות שונות ומגוונות לאוכלוסיות אלו. בהתחשב בגודלן וברווחים האדירים של אותן חברות בימי שגרה, לא מדובר בתרומה משמעותית מבחינתן, אבל הרצון בהחלט מבורך.
מה שמאפיין חלק גדול מהחברות הללו, בניגוד לרוב העסקים במשק, הוא החוסן הכלכלי שלהן גם בעיתות משבר. הן מסוגלות להתמודד היטב גם אם יעברו רבעון קשה של ירידה בהכנסות. ואולם, כמו רבים מהעסקים שנפגעו מהמלחמה, גם הן רוצות פיצוי מהמדינה. למרות הלחצים הכבדים שהופעלו והמתווה הנדיב שאושר בימים האחרונים, לא נכללו בו פיצויים ומענקים לחברות שמחזור העסקים שלהן מעל 400 מיליון שקל, כלומר אותן חברות ענק.
זה לא עובר חלק, כצפוי. חלק מהחברות הללו אינן מוכנות לוותר בשום אופן, והן החליטו להפעיל לחץ על המדינה באמצעות הוצאתם לחל"ת של אלפי עובדים, אף שאין שום מתווה לחל"ת בסבסוד המדינה.
רשת פוקס בבעלותו של הראל ויזל, המשמש גם כיו"ר פורום העסקים, הייתה הראשונה להוציא אלפי עובדים לחל"ת, ואליה הצטרפו עוד כמה רשתות. על פי נתוני הביטוח הלאומי, מתחילת הלחימה נוספו כ־43,000 מקבלי דמי אבטלה, רובם עובדים שהוצאו לחל"ת בעל כורחם על ידי המעסיק. חלק מהעובדים זכאים לדמי אבטלה בחל"ת, בהתאם לתנאים מסוימים. המדינה גם הגמישה חלק מהתנאים לקבלת דמי אבטלה, אבל זו עדיין פגיעה קשה בעובדים ובמשקי הבית. אותם עסקים גדולים רוצים שהמדינה תשתתף בעלויות ההעסקה שלהם, ובינתיים הם מציבים את עובדיהם כבני ערובה.
השבוע פרסם פורום העסקים, בראשות ויזל, מכתב שבו הוא נוזף בממשלה ובמשרד האוצר, קובל על הפגיעה בעסקים ומשקי הבית ומביע חשש לקריסתם. אם ויזל וחבריו בפורום ימשיכו להוציא רבבות מעובדיהם לחל"ת, משקי הבית אכן עלולים לקרוס. למעשה הם דנים אותם לאבטלה.
האם אתם באמת רוצים לתרום לחברה האזרחית? אכפת לכם ממשקי הבית? אז תשאירו את העובדים, לפחות עד שבאמת יוכח שנגרם לכם נזק כלכלי שלא מאפשר את המשך העסקתם. מבחינתכם ההוצאה הזו היא מכה קלה בכנף.
