השינויים המהירים והדרמטיים שמתחוללים בזירה האזורית והבינלאומית הופכים את השאיפה שנבחרי הציבור יהיו ראויים לתפקידם לצורך קיומי. במציאות החברתית והפוליטית הקיימת כיום בישראל אפשר לקדם את המטרה והחשובה הזאת רק בדרך של התפקדות המונית למפלגות באופן שישפיע על הרכב רשימות המועמדים לכנסת.
מטרתה של הקריאה לציבור הישראלי לצאת מהאדישות בנושא החשוב הזה היא לצמצם את האפשרויות שיש כיום למועמדים בלתי ראויים בעליל להיבחר לכנסת ומשם לשולחן הממשלה. המהלך עשוי להוביל גם לשינוי תרבותי, שיעודד טובים ומוכשרים להצטרף למערכת הפוליטית. הבוחר הישראלי צריך להבהיר בחוזקה לראשי המפלגות כי לא ייתן את קולו למפלגה שתציב ברשימתה לכנסת מועמדים שאינם ראויים לכהן בבית המחוקקים.
במילים אחרות, נדרשת התפקדות המונית למפלגות כדי לצמצם את הפער בין האיכויות שהחברה הישראלית יכולה להציע ובין האיכויות של חלק מחברי הכנסת ומשרי הממשלה. ההשפעה של שינוי בשיח הציבורי ושל המתפקדים על רשימת המועמדים לכנסת יכולה להיות בבחירות בפריימריס או בדרישה שתופנה לראשי המפלגות ולגופים שקובעים את הרכב הרשימות. אנחנו יכולים להיות בטוחים שמקבלי ההחלטות במפלגות חפצות חיים לא יתעלמו מהדרישה של ציבור הבוחרים שלהם.
יש להניח שלאורך זמן, התפקדות המונית תקדם שינוי תרבותי עמוק בפוליטיקה הישראלית. הצורך להבטיח בחירת נבחרי ציבור ראויים, שחיוני בכל מדינה, הכרחי אף יותר במדינת ישראל. גם בפתחו של העשור השמיני לקיומה ישראל נאלצת להתמודד עם אתגרים קשים ומורכבים שכמה מהם מאיימים על המשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומקצתם מאיימים על עצם קיומה בכלל.
לכן יש חשיבות מיוחדת להתפקדות המונית של צעירים וסטודנטים, שיביאו רוח חדשה ורעננה למערכת הפוליטית. יש בכוחה גם לחבר את דור העתיד לעשייה הציבורית ולקדם מתוכם מנהיגות חברתית ופוליטית. מטבע הדברים, ככל שהמהלך הזה יהיה רחב יותר כך הוא יצליח יותר לצמצם את הכוח העצום שיש לקבוצות אינטרס בתוך המפלגות ומחוצה להן. האנשים האלה, שבדרך כלל אין דבר בינם ובין טובת הציבור, מפעילים לחצים פסולים ובעזרת קומבינות מצליחים להביא גם לבחירת מועמדים לא ראויים, שקל יותר להפעיל לקידום האינטרסים שלהם. לפיכך התפקדות המונית של עשרות ומאות אלפים למפלגות יכולה לצמצם את השפעתם של הדילים והשיקולים הזרים בקביעת רשימת המועמדים.
חשוב להדגיש שמדובר בקבוצה קטנה של חברי כנסת שהתנהלותם מוכיחה שהם לא במקצוע הנכון. אלא שהנזק שהם גורמים גדול, ובתחומים רבים כולל פגיעה בערכים חברתיים חשובים. אם לא די בכך, השיטה הקואליציונית מלמדת שגם חבר כנסת יחיד יכול לעיתים להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ואף לאיים על שלמות הקואליציה אם לא ייענו דרישותיו.
ההיסטוריה האנושית מלמדת שקיומה של מדינה לאורך זמן תלוי במידה רבה באיכויות ההנהגה הפוליטית שלה. יש דוגמאות רבות לאסונות שפקדו מדינות ועמים בגלל החלטות שגויות שלא הייתה להן סיבה הגיונית. יובהר שלא מדובר בחוכמה שלאחר מעשה אלא בהחלטות שהן בגדר איוולת לנוכח המידע שעמד לרשות מקבלי ההחלטות במועד ההחלטה.
ספרה של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת" מעניק הצצה מעניינת להחלטות של מנהיגים פוליטיים שעמדו בסתירה ברורה לטובתם ולטובת בני עמם ובניגוד לכל היגיון סביר. בחינת הגורמים להחלטות מלמדת שהיה משקל מכריע לרמתם האישית ולכישוריהם של המנהיגים. בכמה מהמקרים הסיבות נבעו מרמתם המוסרית הנמוכה של המנהיגים וכמה מהם נבעו מהיעדר הכישורים הנדרשים להתמודד עם המידע והמשמעויות ולבחון חלופות כדי לבחור בדרך האופטימלית.
עלינו לחזור ולהדגיש את הצורך החיוני להתפקד ולבחור כדי להשפיע על אופייה ודמותה של המערכת הפוליטית שבה מתקבלות ההחלטות החשובות על חיינו. כמו כן, יש לעשות כל מאמץ כדי לרתום את הצעירים והסטודנטים בתהליך. המודעות הגוברת של הציבור הישראלי לחשיבות הנושא והפעילות המבורכת של יחידים וגופים אחרים מעניקות את התקווה שנצליח באתגר חשוב זה. לא נותר אלא לקוות שהקריאה תיפול על אוזניים קשובות, ולא ירחק היום שבו אפשר יהיה לומר שניהול ענייני המדינה נתון בידי שרים וחברי כנסת ראויים ומוכשרים, הפועלים ביושר אישי ומקצועי כשטובת הציבור עומדת לנגד עיניהם.
