תנועת בני עקיבא החליטה לקיים את חודש ארגון, גם השנה, גם במלחמה, אבל לקיים אותו אחרת. יש הורים שחולקים על ההחלטה ומביעים את מחאתם. חלקם, טועים לדעתי בהבנת מטרתה של תנועת נוער ומטרותיו של חודש ארגון.
תנועת נוער היא אחד מעמודי התווך של החינוך הבלתי פורמלי בישראל. היא לא מותרות, אלא במובנים רבים – היא ליבת החינוך. חלק גדול מהלוחמים עכשיו בחזית הלחימה יספרו לכם שאת רוח המסירות וההקרבה למען המדינה הם ספגו בתנועת הנוער לא פחות מאשר בבית או בבתי הספר.
אנחנו נאבקים בעורף כדי לקיים שגרת חינוך, כמה שניתן ובהתאם להוראות. שגרת חינוך לא אמורה לכלול רק חינוך פורמלי באמצעות בתי ספר אלא גם חינוך בלתי פורמלי במתנ"סים, ובוודאי שגם בתנועת נוער. השגרה הזאת היא חלק מהחוסן שלנו בזמן מלחמה, ומסר חשוב לאויבינו שמבקשים להפר אותה. וכשמדובר על פעילות של תנועת בני עקיבא, שגרת חינוך פירושה להשתמש גם השנה בכלי חינוכי משמעותי שנועד למנף מדי שנה את שנת הפעילות, ושמו חודש ארגון.
מי שעבורו חודש ארגון מסתכם בחניכים צבועים בגואש, שירי מורל צווחניים וקשקושים על קירות, אני בהחלט יכול להבין את התנגדותו לקיום אירוע כזה במציאות הנוכחית. אבל זה לא חודש ארגון. חודש ארגון הוא מנוף והזדמנות חינוכית לפעילות אינטנסיבית ולעיסוק בתכנים משמעותיים העומדים על הפרק. במציאות הנוכחית, חודש כזה עשוי לשמש ככלי אדיר להפעלה של הנוער. לעשייה התנדבותית במוקדי הסיוע, להוספת תכנים אקטואליים להצגות ולתערוכות, ולהכרות מעמיקה יותר עם גיבורי השעה.
התנועה החליטה שחודש הארגון השנה יהיה אחר והיא פועלת לכך. במקום לילה לבן בסוף החודש יהיה 'לילה כחול לבן' לחיזוק העשייה החברתית. כל הסניפים יקדישו קיר בסניף לתפילה לשלום המדינה ולסיפורי גבורה, ובמוצאי שבת ארגון יתקיים טקס אחיד שיכלול תפילת המונים וסרט תנועתי.
הורים גם צריכים לזכור שמדובר בתנועת נוער ולא בתנועה של הורים. בפעולת ליל שבת שהעברתי בשבת האחרונה לחניכים בסניף ירוחם אמרתי להם: נצלו את ההזדמנות. השנה, אין מסורות. אתם לא חייבים לעשות הצגה כמידי שנה, ולא לצייר על הקיר את אותו ציור. יש לכם הזדמנות נדירה שלא קיימת כל שנה – להיות יצירתיים ולייצר חודש ארגון אחר. קחו את ההזדמנות הזאת, תביאו רעיונות, תמציאו פעילויות חדשות. השנה המדריכים והרכזים יקשיבו לכם יותר, כי השנה זה חודש ארגון אחר.
שירה היפה של נעמי שמר, "לא תנצחו אותי", מרים על נס את הדבקות בשגרה כחלק מהניצחון. לקראת שבת הארגון הייתי מוסיף לו עוד בית:
"מחלוני אני רואה,
סניף בני עקיבא מתמלא,
ומדריכים וחניכים בפעולה.
הם מתגייסים, הם מתנדבים,
מתפללים ומתאמצים
לא להחמיץ, את גודל השעה.
פתאום זה בא ומתבהר,
ולעצמי אני אומר
לא תנצחו אותי,
לא מנצחים אותי כל כך מהר".
(גילוי נאות: הכותב הוא חבר מליאת בני עקיבא ואב לקומונרית)
