במהלך השנתיים האחרונות דיווחו בצה"ל שוב ושוב על עלייה במספר הניסיונות להבריח נשק לרצועת עזה וליהודה ושומרון. מצבורי הנשק המתגלים מדי יום לחימה בעזה, מגלים שהיקף ההברחות שלא ידענו עליהן או שלא הצלחנו לסכלן היה עצום. מתחת לאפנו גדלה מפלצת רצחנית ומצוידת היטב, שבשמחת תורה האחרון צירפה כוונות, יכולות ומעשים וטבחה באזרחינו.
לאחר שהנשק כבר נמצא בידיו של ארגון הטרור, אין מנוס מנטרולו בדרך פיזית, באמצעות הפצצה מהאוויר או כניסה קרקעית והשתלטות על מצבורי נשק ומפקדות. אבל הדרך העדיפה כמובן היא לסכל את משלוחי הנשק מראש ולמנוע מהם להגיע לידיים לא רצויות. ישנן שתי דרכים לעשות זאת: אפשר להשתמש במודיעין כדי לדעת על משלוחים, ואז להפציץ את המשאיות מן האוויר או לשלוח יחידות מיוחדות למבצעי סיכול הרואיים. דרך שנייה היא להשתמש ברואי חשבון ועורכי דין כדי לעצור או להעלים את הכסף שמשמש לרכישתו של הנשק הזה.
שום דבר בעולם לא יכול לנוע ללא כסף, גם לא טרור. מדינות נלחמות בטרור באמצעות חיילים, טנקים, מטוסים ותחמושת, אבל אפשר להיאבק בו גם באמצעות גדיעת מקורות המימון שלו. ארגון שלא יכול לקבל כסף, לא יצליח לממן פעילות טרור, לרכוש אמצעי לחימה, לשלם לפעיליו ולנהל פעילות שוטפת. היכולת לבצע פעולות טרור בעזרת אמצעים כלכליים חלקיים ומצומצמים היא פחותה משמעותית. גם ארגון שיש לו מקורות תמיכה נדיבים, אבל נמנע ממנו להשתמש בכסף משום שערוצי התשלום שלו שובשו – נעשה הרבה פחות אפקטיבי.
"בעזה היה כסף בכמויות עצומות, הוא זרם שם כמו מים", אומר אודי לוי, לשעבר ראש היחידה ללוחמה כלכלית במוסד, וכיום חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "חמאס הבטיח לכל מי שיביא חטוף דירה ו־10,000 דולר. הם שילמו לכל הפעילים עבור ביצוע הפעולות שראינו, ושילמו לתושבים כסף כדי לחפור מנהרות. הם מחזיקים צבא של 40 אלף איש. בעיר שיש בה 60 אחוזי אבטלה, חמאס הוא ספק העבודה הגדול ביותר בעזה. יש פה כסף שמניע את הכול. תעצור את הכסף – תעצור את האידיאולוגיה".
הכסף הזה זרם מכמה מקורות מימון. על חלקם הגדול ידענו, לדאבוננו. קטאר הייתה אחד המקורות העיקריים לתקציבי ענק שהגיעו לרצועת עזה ומימנו תשתיות טרור במאות מיליוני דולרים. מזוודות הכסף הקטאריות שישראל אפשרה להעביר לחמאס, שהתחלפו אחר כך במנגנון של העברות בנקאיות, הן רק קצה הקרחון. לדברי לוי, קטאר העבירה כספים בשני ערוצים נוספים. האחד היה מימון ישיר למנהיגי חמאס בדמות עשרות מיליוני דולרים, רובם במזומן, שאפשרו להם אורח חיים רהבתני ובניית תשתיות טרור. ערוץ שני הוא אגודות הצדקה הקטאריות שהעבירו כספים למוסדות שקשורים לחמאס הן ביהודה ושומרון והן בעזה. הכסף הזה הועבר דרך בנקים פלסטיניים, בהם הבנק הלאומי האסלאמי, שישראל הפציצה את סניפו העזתי ב־8 באוקטובר, למחרת הטבח.
לחמאס יש גם מערך עסקי, המנוהל על ידי הנהגת הארגון הנמצאת בחו"ל. המערך הזה כולל חברות רבות בתחומי נדל"ן, מזון ותיירות, ושורה של השקעות ועסקים בטורקיה, בסודן, בקטאר וכנראה גם באירופה, שמניבים הכנסות גבוהות. על כל אלה יש להוסיף כמובן את כספי התרומות שמדינות המערב מעבירות לתושביה העניים של עזה ובפועל מגיעים לידי חמאס; את הרשות הפלסטינית שמעבירה כמיליארד שקל בשנה לחמאס־עזה; את התשלומים והמיסים ששלטון חמאס גובה על כל שירות בעזה; ותקציבים בינלאומיים שמיועדים לסוכנות אונר"א, שהכניסה בשנים האחרונות כשני מיליארד דולר לעזה, ובפועל חלקם הגדול מגיע לידי חמאס.
"כך נבנתה מפלצת מטורפת, שכל הכסף שלה לא מופנה לטובת האוכלוסייה שלה אלא לבניית מנהרות, רכש אמצעי לחימה והכנות למלחמה, וכמובן לכיסיהם של בכירי חמאס", אומר לוי. "את כל זה אנחנו אפשרנו. אם לא נשנה את המשוואה ונסגור את כל ערוצי המימון של חמאס ברצועת עזה, הוא יבנה את עצמו מחדש. כל עוד הכסף ימשיך לזרום, אתה לא תמוטט את הארגון".
"חמאס מחזיק צבא של 40 אלף איש. בעיר שיש בה 60 אחוזי אבטלה, חמאס הוא ספק העבודה הגדול ביותר. יש פה כסף שמניע את הכול"
הרשת האפלה
מקור מרכזי נוסף למימון פעילות הטרור של חמאס הוא איראן. על פי לוי, כ־200 מיליון דולר בשנה מועברים לחמאס מאיראן למטרות טרור; חלק גדול ממנו מרווחי סמים, שהרפובליקה האסלאמית ושלוחתה הלבנונית חיזבאללה מגדלות ומייצאות לרחבי העולם. הדרכים שבהן הכסף הזה עבר לידי חמאס מתגלות רק כעת. פעילות צה"ל בעזה מאפשרת לחשוף מידע רב על חברות קש ששימשו להעברת כספים לחמאס, ועל דרכי המימון המסועפות של הארגון. אחת הדרכים שמתחילה להתגלות עכשיו היא מטבעות וירטואליים ועולם הקריפטו.
עם תחילת המלחמה החליטה חברת סטארטאפ ישראלית צעירה בשם "אקספלוריסק", העוסקת בניתוח סיכונים בעולם הבלוקצ'יין, להתגייס לאירוע ולתרום את יכולותיה לטובת המאמץ הלאומי. המטה ללוחמה כלכלית בטרור, המשתייך למשרד ראש הממשלה, סימן בשנים האחרונות כמה ארנקי קריפטו, מעין "חשבונות בנק" של מטבעות וירטואליים, הקשורים לפעילות טרור של חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי וחמאס. שניר לוי, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אקספלוריסק, מתאר כיצד חשף צוות החברה רשת אדירה הכוללת יותר מ־5,000 ארנקי קריפטו, אשר ביצעו בשנים האחרונות עסקאות בסך מיליארדי דולרים, באמצעות ארנקים שסומנו על ידי המטה ללוחמה כלכלית.
"כחלק מניתוח הקשרים התגלתה חברה קטנה המתחזה לחברה לגיטימית, שכחלק מפעילותה סלקה יותר ממיליארד דולר, מתוכם עשרות מיליוני דולרים קשורים ישירות לארגוני טרור שונים", מספר שניר לוי. "עיקר העסקאות בוצעו על גבי רשת טרון, המועדפת על ידי ארגוני טרור. החברה מאפשרת לכל אחד לפתוח חשבון ולהעביר כספים לארנקים שונים ללא צורך בהזדהות ('הכר את הלקוח'). לחברה אין עמוד לינקדאין, מספר עוקביה בטוויטר עומד על 35, ולפי האתר מדובר בחברה שווייצרית אבל לא נמצאו לכך ראיות. הלקוח הכי גדול שלה קיבל קרוב ל־380 מיליון דולר, מתוכם 70 מיליון דולר מארנקים שמדינת ישראל קבעה שעברו עבירת טרור חמורה. יש יסוד להאמין שגם שאר הכספים קשורים לפעילויות בלתי חוקיות. חברות נוספות כמוה ממוקמות בבליז ובאיי קומורו, ומשמשות כמכבסת כספים".
מסלול הכספים הקלאסי, שישראל מכירה כבר שנים רבות, החל בבנקים או בגופים פיננסיים איראניים. משם עברו הכספים אל משרדי חלפנים איראניים, ומהם לחלפנים בכל המזרח התיכון. אבל בשנים האחרונות התפתח מסלול חלופי באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, המאפשרת הלבנה של הכספים ועקיפת סנקציות. החלפנים מעבירים את הכספים לבורסות קריפטו, חלקן גדולות מאוד, ומשם מועברים הכספים על ידי בלוקצ'יין לגופים שונים. בשלב הזה הכסף כבר "נקי", שכן הוא הגיע ממדינות וגורמים שאינם נמצאים תחת סנקציות. כך ניתן להעביר אותו לכל ארנק וירטואלי, כולל כאלה שבסופו של דבר עוסקים בפעילות הקשורה לטרור. מהארנקים האלה מעבירים את הכסף לחשבונות אחרים בבורסות שונות, המאפשרות לפדות את הכסף. דרך אחרת היא העברה של כספים "מלוכלכים" לבורסות מפוקפקות, אשר לא מקיימות תהליך "הכר את הלקוח". שם הכספים מתערבבים עם כספים אחרים, וכשרוצים למשוך את הכסף מעבירים אותו מהבורסה לארנק נקי שאין לו היסטוריה, וכך איש לא יודע מהו מקור הכסף.
"עד היום הסתכלו בעיקר על תרומות שמועברות בקריפטו, אבל ההיקפים לא גדולים", מוסיף שניר לוי, "התרומות זה לא הסיפור. כדי שארגון טרור יקבל תרומות בקריפטו הוא צריך לפרסם את הארנק שלו ואין בזה היגיון, כי ברגע שהארנק גלוי הוא נחשף ועלול להיכנס מיידית לרשימות שחורות או שחלק מנכסיו יוקפאו. השימוש שעושים בקריפטו להלבנת כספי טרור, להעברת כספים לארגוני טרור ואפילו לצרכים תפעוליים של תשלומים לספקים – זה הסיפור הגדול, שעד היום לא נחשף במלואו".
בכל העברות הכספים הללו משתמשים ארגוני הטרור ומממניו בתרגילי הסוואה רבים, שכדי לאתר אותם דרושה מיומנות והיכרות עם עולם הקריפטו והבלוקצ'יין: איך מזהים עסקה חשודה, איך מאפיינים ארנקים, וכיצד עוקבים אחרי המסלול שהם עוברים. ארגוני טרור עושים למעשה שימוש בנקאי ומעבירים כספים בהיקפים עצומים, במערכת שמקבילה למערכת הבנקאית הרגילה אבל נמצאת הרבה פחות תחת רגולציה ותחת עיניהן הפקוחות של רשויות להלבנת הון. מתברר שהיקפי כספי הטרור שעוברים שם גדלו מעריכית בשנים האחרונות.
אפשר לעצור את הכספים הללו. כאשר מדינה קובעת שארנק מסוים או נכסים מסוימים שהוא מכיל קשורים לשימוש בטרור או נמצאים תחת חקירה, אפשר לפעול במקרים רבים, להקפיא את חלקם מיידית או לעקוב אחריהם ולחסום אותם בעת הגעתם לבורסה מפוקחת. "רוב השימוש נעשה במטבע שנקרא USDT", מוסיף לוי. "מדובר במטבע שצמוד בערכו לדולר אמריקאי, והיתרון בו הוא שבכל רגע נתון אפשר ללכת לחברה שהנפיקה את המטבע והיא יכולה להקפיא את הכספים".
תרגיל ההונאה מול ערפאת
"המלחמה הכלכלית בטרור הייתה הדגל של מדינת ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה", אומרת ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין. "זה היה מאבק עיקש וסיזיפי תחת ניצוחו של ראש המוסד דאז מאיר דגן. התפיסה הייתה שכסף מניע את הטרור, ואם מייבשים את הכסף מייבשים גם את הטרור. כשמאיר דגן פרש מתפקידו לא היה מי שימשיך לדחוף את הכיוון הזה, והקונספציה השתנתה. מדינת ישראל הפכה ממייבשת כספי טרור למאפשרת כספי טרור. המימון הזה התפוצץ לנו בפנים בשבעה באוקטובר".
גם אודי לוי מצביע על שינוי המגמה הזה: "ישראל הייתה מהראשונות בעידן המודרני שהכניסה את הממד של מלחמה כלכלית לתוך ארגז הכלים שלה נגד אויביה. זה התחיל כמהלך מול ארגוני טרור, והמשיך בעיקר מול איראן. בשנים האחרונות התחום הזה נשחק. ישראל הרשתה בטיפשותה שכסף יעבור מקטאר כדי לממן פעילות שלטונית, מתוך תקווה שהוא ישמש לבניית עזה ויקנה לנו שקט. ראינו לאן הכסף הזה הלך".
עד 2016 עמד אודי לוי בראש יחידת "צִלצל" (הרפּוּן) של המוסד, שפעלה לחיסול התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור. תפקידה היה לאתר מקורות מימון ונתיבי תשלומים של ארגוני טרור, ולבלום אותם בכל דרך אפשרית. בספרה "הרפון" מספרת דרשן־לייטנר כיצד פעלה היחידה, בין השאר באמצעות הונאות ענק שהוציאו מיליארדי כספים מארגוני טרור. היא מתארת כיצד אנשי היחידה הקימו חברת השקעות פיקטיבית בדרום אמריקה, עם משרדים מפוארים ומזכירות נאות. הם הזמינו לביקור את מוחמד ראשיד, שהיה היועץ הכלכלי של ערפאת, ושכנעו אותו להשקיע את הונו של ערפאת בחברה ולזכות לתשואה גבוהה. אחרי כמה חודשים הוא אכן קיבל תשואה גבוהה על ההשקעות שהעביר, לצד בונוסים אישיים גבוהים, והתפתה להשקיע עוד ועוד מכספיו של ערפאת. יום אחד הוא התקשר לחברה ואיש לא ענה. כשנסע לדרום אמריקה לחפש את המשרדים, מצא אותם ריקים. כך איבד ערפאת 400 מיליון דולר. באותה דרך איבד חיזבאללה כמיליארד דולרים בהשקעה פיקטיבית, לאחר שהמוסד הצליח להונות את יועץ ההשקעות של הארגון.
במקרים אחרים כוחות צה"ל כיתרו בנקים ביהודה ושומרון, ניגשו למנהל הסניף והגישו לו צו להחרמת כספים ששייכים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. המנהל הוציא את הסכום במזומן ומסר אותו למפקד הכוח, שנתן לו בתמורה קבלה ויצא. 40 מיליון שקלים מכספי טרור הופקעו בדרך הזו. נשיא ארה"ב דאז גורג' בוש כעס ואמר שמדינות דמוקרטיות אינן שודדות בנקים.
ארגון שורת הדין שבראשות דרשן־לייטנר פועל שנים רבות בכלים משפטיים־אזרחיים כדי להוציא כספי טרור מכל מקום שבו ניתן לאתר אותם. הם מגישים תביעות בחו"ל בשם נפגעי טרור נגד ארגוני טרור, מדינות שמממנות טרור וגופים שמעבירים כספים לארגוני טרור, ואז פועלים למצוא דרכים לקבל את הכסף שנפסק לטובתם. בשיתוף פעולה עם יחידת "צלצל" תבע הארגון את בנק קנדה־לבנון, ששימש את חיזבאללה. "במלחמת לבנון השנייה מדינת ישראל ביקשה מארצות הברית לסגור את הבנק, והם סירבו כי הוא שימש גם את תושבי דרום לבנון. הגשנו נגדם תביעה בניו־יורק בשם 150 אזרחים, והיא עוררה הדים בכל מערכת הבנקאות האמריקנית. זה הביא את ארצות הברית לחקור את הבנק הזה, והוא נקנס בחצי מיליארד דולר ופשט רגל", מתארת דרשן־לייטנר. צעדים דומים הביאו את מרבית הבנקים הבינלאומיים לחשוש מאוד משיתופי פעולה עם גורמים מפוקפקים. כך קרה שברצועת עזה אין היום בנק בינלאומי אלא רק בנקים פלסטיניים.
ברגע שהמדינה יודעת לזהות משרדי חלפנות שמעבירים כסף לחמאס, אפשר לטפל בהם בדרכים שונות: אנשי המשרד עשויים לקום בבוקר ולגלות שכל הכסף נעלם או שהמשרדים נשרפו, או לזכות לביקור משטרתי ולמעצר עקב הלבנת הון. אם מציבים זאת כיעד, הדרכים להגיע אליו ידועות. ישראל כבר עשתה בהן שימוש בעבר.
מדינת ישראל יודעת להצביע על חומרים דו־שימושיים כמו מלט, דלק וברזל, שמשמשים הן לבניית בתי מגורים והן לסלילת מנהרות חמאס. כסף הוא חומר דו־שימושי באותה מידה. אם ישראל שולטת כעת בכל סחורה שנכנסת לרצועה ומנסה לוודא שהיא לא תגיע לחמאס, יש לעקוב גם אחרי הכספים. לצד עזה, המבט העיקרי צריך להיות מופנה לחיזבאללה, שלא רק ערוך על גבולנו אלא גם מגלגל סכומי כסף אדירים באמצעות סחר בינלאומי בסמים, ומבצע שימוש ענף גם בקריפטו להעברות והלבנת כספי טרור. על פי אודי לוי, אפשר להנחית על חיזבאללה מכה אסטרטגית באמצעות הכסף. לדבריו, גם שם ישראל מצויה באותו מחדל כמו בעזה.
"גופי הביטחון מסתייגים מהתחום כי אין פה כלי הרג ואין בו הרבה תהילה. זה כלי מורכב, שמחייב כוח אדם אחר", אומר אודי לוי. "הצבא והשב"כ אוהבים להראות שהם חיסלו את מפקד מערך הנ"ט, שהרגו בכיר כזה או אחר. אין תהילה בהחרמת כסף או בהפלת חברה. אחרי אירוע טרור דרמטי, בטח כעת, כולם מדברים על זה כחובה. אבל זה לא שאפשר מחר בבוקר לקום ולעשות סיכול. זה תחום שדורש איסוף חומרים ממושך והרבה מאוד מאמץ מאחורי הקלעים".
