דיווחנו כאן לפני כשנה וחצי, ב־13.6.22, על אומן רמת־גני בשם בניהו דיין־צדק שמתכנן לבנות בעזרת צוות מתנדבים רחב את דלתות ההיכל. ובכן, זה קרה: באחרונה הוא השלים את הדלתות השאפתניות, שמידותיהן 4.80 X 9.60 מטרים – כלומר עשר על עשרים אמה בדיוק, לפי שיעור האמה הקטן ביותר המקובל בהלכה.
דלת ההיכל של הבית השלישי מתבססת על פלטות בעובי שמונה מילימטרים של עץ לבנה (Birch), עץ דחוס מהסוג שממנו מכינים מטבחים ביתיים. הלוחות חופו בפלטות נחושת מעובדת בעובי ארבעה מילימטרים. לפי המשנה במסכת מידות, דלתות ההיכל הן דלתות אקורדיון – שתי דלתות שלכל אחת מהן שתי כנפיים המתקפלות בפתיחתן זו מאחורי זו. הדלתות הושלמו, כאמור, אך חלקיהן טרם חוברו זה לזה. בסך הכול יחוברו 16 פלטות לשערי ענק. לאלה תחובר מסגרת ברזל מחופה בכרכוב מעוטר מעץ מהגוני.
החישוב המדויק הזה נועד ליצור דלתות חזקות אך דקות וקלות דיין כך שלא יכבידו במשקל אדיר על הצירים העתידיים. העיטורים על גבי הדלת נשאבו מהכתובים המרבים לתאר את עיטורי הכרובים, התימורות (עצי תמר) והפרחים. הן נחרטו בגילוף ידני על גבי קורות עץ אלון שאינו גזום.
בניהו דיין־צדק (41) עוסק למחייתו בהוראת קפוארה ברמת־גן. עד התפרצות מגפת הקורונה העביר כשלושים שיעורי קפוארה בשבוע. מהצד, ללא תמורה, הוא בונה בשנים האחרונות ארונות קודש לכל דורש. הוא יצר גם בהתנדבות מלאה את דגם המקדש במיני ישראל.
עם פרוץ הקורונה – "אחרי שנזרקנו מבתי הכנסת", כהגדרתו – מצא דיין־צדק את עצמו יושב בחניון, מזועזע מההתרחשות שפגעה בליבת הדבר שלטובתו הקדיש שעות רבות מחייו. המסקנה שאליה הגיע הייתה ש"כנראה ישבנו יותר מדי בנוח על הריפוד בבית הכנסת". או אז התעורר אצלו חלום ישן "לעשות דברים למען המקדש".
תובנה נוספת הייתה שאין צורך להמתין עד לשחרור הר הבית מידי הווקף כדי ליצור מרכיבים שונים של הבית הלאומי היהודי שבדרך. "כפי שנגר לא בונה את המטבח בבית הלקוח אלא במפעל, כך את בית המקדש לא נבנה ישירות על ההר אלא באתרים אחרים. כשעם ישראל יתעורר לבנות את המקדש, הוא יבנה אותו במפעלים ולא בהר עצמו – ואת זה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו. נגר טורח על מטבח במפעל שלו במשך שלושה שבועות, ולאחר מכן הוא מגיע לבית המיועד ליומיים של התקנה לכל היותר".
לדיין־צדק שרטוטים ותוכניות מפורטות לא רק בעניין דלתות ההיכל, אלא גם בנוגע למראה קירותיו, למשל. הוא טרח על השרטוטים הללו במשך לילות ארוכים. הוא מסביר שעל פי תיאורי התנ"ך, על גבי קירות המקדש, שעשויים מעץ מחופה בזהב, גולפו צורות כרובים, סבכות, פרחים ועצי תמר. דיין־צדק הגיע זה מכבר למסקנה שכדי לחפות את ההיכל דרושות 800 פלטות מגולפות, שגודל כל אחת מהן 2.40 על 1.20 מטרים.
דווקא המלחמה הנוכחית עוררה בו רצון להרכיב את הדלתות השלמות, מתוך הבנה שהקרב ניטש למעשה על הר הבית ועל חלום המקדש היהודי בו. הדלתות הושלמו, אך טרם הורכבו. לדבריו, דרושים לשם כך שלושה ימי עבודה, כעשרים עובדים ומנוף. לעת עתה הדלתות הונחו בשלמותן כשהן פרוסות על הקרקע, ודיין־צדק צילם אותן בעזרת רחפן. הן ממתינות כעת לחיפויין בזהב טהור. במקביל, הוא פונה ליצירת חלקים אחרים במקדש ולקידום תוכניות שאפתניות נוספות בסטודיו שלו, המכונה – כמה אופייני –"סטודיו קטונתי".
