נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן פרסם אתמול (ש') בוושינגטון פוסט מאמר תמיכה בהמשך המאמץ המלחמתי של ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. הוא פירט בו מדוע ניצבת ארה"ב לצד אוקראינה וישראל במלחמותיהן הנוכחיות, ולמה אין זה הזמן להפסקת אש כוללת בין ישראל וחמאס, שכן ארגון הטרור שבסיסו בעזה עדיין מכריז כי הוא חפץ לשוב על הזוועות אותן ביצע בשבעה לאוקטובר, אם רק תהיה לו הזדמנות.
ביידן גם פירט במאמר שלדעתו "פתרון שתי המדינות", כלומר הקמת מדינה פלסטינית, היא עדיין פתרון ריאלי ולדידו אף נשאף ורצוי. הוא הוסיף שהדגיש בשיחותיו עם מנהיגי ישראל ש"אלימות קיצונית נגד פלסטינים בגדה המערבית חייבת להיפסק" וכי יש לנקוט בצעדים כלפי אלה המבצעים את האלימות. עוד הוסיף ביידן ש"ארה"ב מוכנה לנקוט בצעדים משלנו, כולל הוצאת איסורי ויזה, נגד קיצונים שתוקפים אזרחים בגדה המערבית".
מתחילת ימי ממשל ביידן מציבים נציגיו מעין משוואה מהונדסת של דרישות משני הצדדים בנוגע למציאות בישראל, כדי "לשמר את האפשרות לפתרון שתי מדינות", כאשר בצידה האחד של המשוואה נמצאים לרוב בקשה להימנע מבנייה ביהודה ושומרון והריסת מבנים בלתי חוקיים, ומולם ניצבת בקשה להפסיק טרור והסתה לאלימות.
במאמרו אתמול לא התייחס ביידן כלל לבנייה ביו"ש או לצעדים אחרים של מדינת ישראל, אלא רק דרש יד קשה יותר כלפי קיצונים, מבצעי מעשים פליליים המנוגדים לחוק גם בישראל, שלא ציין שהם תושבי יו"ש דווקא.
האם אכן מדובר בסנקציה משמעותית, שמביעה חוסר אמון בפעולות ישראל עצמה נגד תופעת אלימות שכזו, ככל שהיא קיימת, או שמא בניסיון לריצוי פוליטי פנימי במפלגה הדמוקרטית בראשה הוא עומד?
המציאות הנוכחית היא כזו: ראשית, ישנם כבר היום פעילי ימין מעורבים בפלילים שבקשתם לאשרת כניסה (ויזה) לארה"ב סורבה על רקע זה, והם בפועל מנועי כניסה לארצות הברית. שנית, גם במסגרת הפטור מוויזה, על כל נוסע למלא שאלון ESTA, במסגרתו עליו להשיב על השאלה האם אי פעם "נעצר או הורשע בגין פשע שגרם לנזק חמור לרכוש, או פגיעה חמורה באדם אחר או ברשות ממשלתית". שאלה שעל סמך התשובה לה, יכולה ארה"ב לשלול ממנו את אישור הכניסה לתחומיה.
כך שנראה שעל פניו, אין בדבריו של ביידן שינוי מדיניות משמעותי אמריקני – אלא רק מתן פומבי לנוהל שארה"ב יכולה להפעיל נגד עבריינים או מסייעים לדבר עבירה, וגם מפעילה כבר היום.
