כדי להסיח את הדעת מדיווחי הסכם החטופים ומהכאב שלא מרפה, אתמול התיישבנו לראות ארץ נהדרת. מתחילת המלחמה הם עושים עבודת הסברה מעולה עם מערכונים שמציגים את הצביעות בדיווחים וביחס לישראל בעולם, שליחות של ממש, ואני כאזרחית מצדיעה להם. ועדיין, הם בחרו לפתוח אתמול את התוכנית דווקא עם קטע דוחה על בצלאל סמוטריץ', שכל כולו שיקוף של עמדה שאומרת שהוא אטום לחלוטין לכאב החטופים ומשפחותיהם (באופן מרומז, כי אין להם כיפה).
לא בחרתי בסמוטריץ'. גם לא בנתניהו. המפלגה שבחרתי בה לא עברה את אחוז החסימה. אני נחשבת "שמאלנית" בקרב שכניי האהובים. אין לי דבר בעד סמוטריץ' ובן גביר כרגע. להפך. ובכל זאת, הזדעזתי ונפגעתי עד עמקי נשמתי כבת לציונות הדתית. דווקא כיוון שארץ נהדרת עושים כזו עבודה מדויקת וחשובה מתחילת המלחמה, הרגשתי שהרגע הזה זיקק משהו מהותי שהולך איתי ממש מ-7 באוקטובר: העולם התהפך עלינו.
סיפור לפני השינה עם בצלאל סמוטריץ' pic.twitter.com/8IKC6LKecn
— ארץ נהדרת (@Eretz_Nehederet) November 21, 2023
כולנו נאלצים לעשות עם עצמנו חשבון נפש עמוק. להפוך עמדות. לדייק תפיסות. ובעיקר להתאים אותן למה שהמציאות המחרידה שיקפה לנו באופן כל כך חד. אני רואה אנשי שמאל רבים ובתוכם מן הסתם כותבי ארץ נהדרת שהפיד שלהם נראה כמו הפיד של בן גביר בתחומים רבים: להשמיד להרוג ולאבד את חמאס, דגלי ישראל, פחד מאנטישמיות בעולם וכו'. באופן טבעי, כשהעולם סביבנו קורס אנחנו צריכים להיאחז במשהו. אבל במה ניאחז? איפה יהיה אזור הנוחות שלנו? מה ישמור עלינו מקריסת כל התפיסות שלנו מאז ומעולם? מה ייתן לנו לרגע מנוחה מהצורך להתארגן על עצמנו מחדש בכל החזיתות האידאולוגיות?
ברוך השם, תמיד יישאר לנו לשנוא ולבקר ולהאשים את המתנחלים. זה אזור הנוחות, המקום שבו ניתן להיאחז כדי להרגיש שאנחנו עדיין "אנחנו". שלא הפכנו באמת לדמויות ימין שטוחות ונלעגות. לא ולא! יש לנו עדיין מוסר והוא כולו מוקדש כעת למתנחלים. נאשים אותם שבגללם פרצה המלחמה כי כל האוגדות היו ביו"ש. נאשים אותם שרק את אלוף פיקוד מרכז מאבטחים עכשיו כי מפחדים שאנשי ימין יפגעו בו (שקר, כל האלופים תוגברו באבטחה), נאשים אותם שלא אכפת להם מהחטופים (באמת?!), נאשים אותם ב"אלימות מתנחלים".
כל זה קורה בימים שבהם כולנו, יישובים שלמים, מגויסים ב-120 אחוזי גיוס. נשים ומשפחות רבות לא עוצמות עין מאז שמחת תורה בדאגה לבני זוגם ולבניהם. כן כמו בכל הארץ. וכן, באופן לא פרופורציונלי לאוכלוסייה.
ובכן, אני רק רוצה להגיד: היחס להתנחלות בישראל , בשמאל, במיינסטרים, הוא בדיוק היחס לישראל בעולם. המקום שבו אומרים "כן אבל" על מתנחלים הוא המקום שבו ה-BBC אומר "כן אבל" על ישראל.