עם קצב החדשות המסחרר בשבועות מאז שפרצה המלחמה בעזה ועם ריבוי התוכן שמועבר לנו בכל יום, הגיוני שידיעות רבות – כולל כאלו שעשויות להיות חשובות מאוד – זוכות למעט תשומת לב, אם בכלל. כזו הייתה הידיעה השבוע על הגעתו של נשיא סין שי ג'ינפינג לסן־פרנסיסקו, שם נפגש עם מנהיגי הקהילה הטכנולוגית העולמית, כמו גם עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. השניים דנו במגוון נושאים, אך מעניין יותר ממה שנאמר או לא נאמר הוא מקום הפגישה ומה הוא מסמל.
בואו נלך אחורה רגע. לפני כשלושה שבועות פורסם דיווח קצת מעניין ומאוד מטריד מבייג'ינג: התברר שבמהלך מתוזמן מחקו חברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות את שמה של ישראל מהמפות הרשמיות שלהן ובכך העלימו אותה למעשה מעיניהם של מאות מיליוני – אפילו מיליארדי – גולשים. בסין כמו בסין, אין באמת חברות פרטיות, ולכל מי שיודע איך דברים מתנהלים שם לא היה ספק שמדובר בתכתיב מגבוה. העובדה הזו גם הסתדרה היטב עם הקרבה ההולכת ומתהדקת של סין לא רק לרוסיה אלא גם לאיראן, ועם פרסום הגינויים הסיניים הרועמים לישראל מאז הטבח בשבעה באוקטובר, בעוד חמאס בקושי קיבל מכה קלה על האף עם זוג צ'ופסטיקס.
קופצים קדימה. בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני המפגש בין מנהיג העולם החופשי לאדם שמושך בחוטים של ציר הרשע המודרני, נפוצה לה בעולם וגם בישראל סערת הטיקטוק התורנית, שהייתה הפעם עסיסית במיוחד. התברר שמאות משתמשים, בעיקר צעירים, נחשפו לראשונה לכתביו של ההוגה המוסלמי המדופלם אוסמה בן־לאדן, אותו מנהיג של אל־קאעידה שרקם את פיגועי 11 בספטמבר. המשתמשים קראו את דבריו של בן־לאדן ("מכתב לאמריקה" שפורסם ב־2002) וגילו לתדהמתם שהם, ובכן, די מסכימים איתו. אמריקה היא השטן? בטח. מגיע לה לסבול כי היא כובשת אכזרית? ברור. היא המציאה איידס? למה לא? ומה שכתב על יהודים, הו, כמה שבן־לאדן הזה הבין את הבעיה עם היהודים. סליחה, הציונים! הנה ציטוט חביב:
"אנו צוחקים עד דמעות כשאנחנו רואים שעדיין לא נמאס ליהודים לחזור על השקרים המפוברקים שלהם, שלפיהם יש להם זכות היסטורית על פלסטין, כפי שהובטח בתורה. כל מי שמתווכח איתם על העובדה הזו מואשם באנטישמיות. זו אחת הבדיות שזכו לתפוצה הרחבה ביותר אי פעם. תושבי פלסטין הם ערבים טהורים ושֵמים מקוריים. המוסלמים הם היורשים של משה (עליו השלום) ויורשיה של התורה האמיתית שלא שונתה".
הייתם חושבים שכאשר הם יגלו שהדעות שלהם לא כל כך שונות משל איש דת אסלאמיסטי קיצוני תגובתם תהיה ״הממ, אולי אנחנו טועים?״ אבל על מי אנחנו עובדים – הם לקחו את המכתב כגושפנקה ומיהרו לטיקטוק כדי להפיץ את הבשורה.
טיקטוק, אתם בוודאי יודעים, היא רשת בבעלות סינית שנתקלה לא פעם אחת ולא עשר פעמים בטענות שהיא מקדמת תכנים מזיקים ואף משמשת לריגול אחר משתמשים. די ברור שלמנהליה יש את היכולת לגדוע טרנדים שלא מוצאים חן בעיניהם ולקדם אחרים, ומאז שבעה באוקטובר היא מוצפת בגל אחרי גל של שקרים והסתה בוטה נגד ישראל ובעד חמאס. הטרנד של בן־לאדן, שזכה למיליוני צפיות לפני שזעקות זעזוע בינלאומיות הובילו לדחיקתו, היה רק הדוגמה הקיצונית ביותר, כמעט פרודיה. למען הסר ספק, גם הפעולה הממוקדת בסיפור של בן־לאדן לא מנעה את המשך היותה של הרשת החברתית הסינית אחת הבמות הבולטות ביותר לתוכן אנטי ישראלי.
הקשר בין האירועים הללו ברור. כפי שטוענים כבר תקופה ארוכה אנשים חכמים מאוד כמו ההיסטוריון ניל פרגוסון, ארה"ב וסין מנהלות מלחמה קרה מלאה – דומה מאוד לזו שעם ברית המועצות. ומדינת ישראל הקטנה שלנו היא רק עוד חזית במלחמה, כזו שהתחממה מאוד מאז המתקפה הזדונית של חמאס. התוצאה? אנחנו, בתור בעלי ברית איתנים של האמריקנים, נוספים, במקום בולט, לרשימת האויבים של סין. וכאן אנחנו חוזרים לסן־פרנסיסקו. לא סתם הגיע ג׳ינפינג דווקא לאזור עמק הסיליקון. המלחמה הקרה הזו מתנהלת בזירה שהייתה בחיתוליה כשהקודמת נגמרה: ברשת, ויותר מאי פעם הטכנולוגיה היא חלק עיקרי בשאלה כיצד היא תתנהל ואיך היא תסתיים. בעוד אנחנו בישראל מנהלים את המלחמה שלנו, אל לנו לשכוח ממלחמות אחרות שמתנהלות במקביל ובעלות השפעה כבירה גם על המאבק בחמאס. אם לא נתעורר ונבין שטכנולוגיה זרה – מטיקטוק ועד ליישומי מפות – יכולה לשמש נשק עוצמתי נגדנו, אם לא נפעל כדי לבצר את עצמנו גם בתחומים אלה, אנחנו עלולים להתעורר מאוחר מדי.
לתגובות, המלצות, משחקים (והצעות חימום למלחמה הקרה בחורף) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
