אף אחד לא הופתע כאשר אוניברסיטת אל־אזהר המצרית תמכה במעשי הטבח הנוראיים שביצעו חמאס וגרורותיו בעוטף עזה. גבות מעטות הורמו גם כאשר כמה ימים לאחר הטבח הוציאו שם פסק הלכה המתיר לרצוח ישראלים שכן הם אינם זכאים להיקרא אזרחים אלא כובשי אדמות. ואולם מעט יותר גבות הורמו כשהקמפוסים של אוניברסיטאות העילית האמריקניות הפכו לזירות מאבק מדממות לא פחות, ולעיתים גם לחממות של אנטישמיות בוטה.
באוניברסיטת הרווארד היוקרתית התקיימו מפגני תמיכה בחמאס, כולל מכתב של לא פחות מ־34 קבוצות סטודנטים שהאשימו את ישראל באחריות למלחמה, אף שברור לכל בר־דעת שהמלחמה החלה בטבח חסר הבחנה שבוצע על ידי ארגון הטרור באזרחים ישראלים. התמיכה הזו הייתה כל כך בוטה עד שקרן וקסנר, השולחת בכירים ישראלים ללימודים באוניברסיטה הנחשבת, ולה קשרים ארוכי שנים עימה, הוציאה מכתב גינוי חסר תקדים נגדה.
באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק, אוניברסיטת העילית שבה למדתי, הושפלו והוכו סטודנטים תומכי ישראל רק בשל הזדהותם עם ישראל; ולא מדובר בסטודנטים שמחזיקים בעמדות ימין. בעת לימודיי באוניברסיטה היו לי חילוקי דעות קשים עם אחת הסטודנטיות המותקפות בנושא ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. זה לא עניין של ימין ושמאל; המחלוקת אינה על 1967 אלא על 1948.
באוניברסיטאות העילית האמריקניות גדל דור שמאמין בכל ליבו שעצם קיומה של ישראל הוא החטא הקדמון שצריך כעת לתקן. כמי שלמדה חמש שנים באוניברסיטה כזו ואף הובילה בה ארגון סטודנטים תומכי ישראל, אינני מופתעת. ניסיתי בכל כוחי להתריע ולהזהיר כבר אז, בשנים 2022-2017, אך אנשים סירבו להאמין שאוניברסיטאות עילית אמריקניות מגדלות דור של אנטישמים. כן, אנטישמים. אנשים שמאמינים שלכל קבוצה בעולם מגיעה עצמאות מלבד היהודים – הם אנטישמים. אנשים שמצדיקים רצח אזרחים וחטיפת ילדים במסגרת ״מאבק לשחרור לאומי״ רק כשמדובר ביהודים – הם אנטישמים.
הבעיה לא מתחילה ונגמרת בסטודנטים. קל להציג את האנטישמים החדשים כצעירים פוחזים שהולכים שבי אחרי רעיונות קיצוניים שהם אינם מבינים. לרוע המזל, זה לא המצב. הבעיה מתחילה במרצים שלהם. בשם חופש הביטוי, האוניברסיטאות האמריקניות השלימו עם אמירות בלתי נסלחות הקוראות למחיקתה של ישראל מהמפה. בשם איזה פלורליזם מדומיין הם הכניסו לכיתות הלימוד חומרים בלתי מתקבלים על הדעת, כמו מרצה בקורס שהשתתפתי בו, שהציג טקסט של אוסמה בן־לאדן ללא שם הכותב, כדי להוכיח שהדברים היו עשויים להיכתב גם על ידי גנרל אמריקני.
כשהתלוננתי על מרצה שכתב פוסט אנטישמי בוטה וצירף אליו תמונה מחופתם של ג׳ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, שלא הייתה קשורה לתוכן הפוסט וצורפה אליו רק בשל המוטיב היהודי, אמרו לי שאין בעיה עם הפוסט מכיוון שזה החשבון הפרטי שלו. כאשר אותו מרצה פרסם טענות אנטישמיות דומות במאמר דעה באל־ג׳זירה, התירוץ של הנהלת האוניברסיטה היה שזה נכתב בזמנו האישי וללא קשר לאוניברסיטה, אף שבתיאור פרטי הכותב הוזכר כמובן שהוא מלמד בקולומביה.
יהיה קשה לחולל שינוי במצב, אך לא בלתי אפשרי. הדבר יצריך התגייסות מכיוונים שונים. התורמים הגדולים לאוניברסיטאות יצטרכו להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהם לא ימשיכו לממן מקום שמשמש כר פורה לאנטישמיות. הסטודנטים יצטרכו להפגין ולהבהיר למוסדות שהם לומדים בהם שהם לא מוכנים שימשיכו להרעיל את מוחם. המרצים השפויים יצטרכו לעמוד על רגליהם ולהצהיר כי אינם מוכנים ללמד לצד אנטישמים. והסביבה הקרובה והרחוקה של אותם סטודנטים תצטרך להאמין להם כשהם אומרים שיש בעיה, עוד לפני שהיא מתנפחת לממדים המפלצתיים שאנו עדים להם עכשיו.
התוצאה של המהלכים האלה חייבת להיות אחת: פתיחת עיניהם של הנהלות האוניברסיטאות למציאות העגומה שהתפתחה תחת הנהגתן, והבנה שיש לה רק פתרון אחד: אפס סובלנות לאנטישמיות, ובכללה קריאות להשמדת ישראל כמדינה יהודית.
