מה עושים כאשר תפיסת עולם קסומה, נוחה ושקרית קורסת אל מול מציאות מדממת וכואבת? ובכן, יש כאלה שיבחנו את הנתונים ויבנו תפיסה מציאותית חדשה כנדרש, ויש כאלה שיאמצו אחת קסומה ושקרית אחרת, נוחה לא פחות.
ראש הממשלה כבר אמר שבעזה לא תשלוט רשות שמשלמת לרוצחים, מחנכת לשנאה ומסרבת לגנות את הטבח הנורא. אלה דברים נכונים כמובן שהיו ראוי לשבח והלל לולא היינו נותרים נבוכים מול השאלה: אם בעזה לא, אז למה ביו"ש כן?
אין מה לומר, אפשר להבין את המתעקשים לעצום עיניים. כשהאדמה בוערת ונעה תחת הרגליים, זה לא נוח לזוז היכן שלא חייבים. אפשר למקם את שדה הראייה כך שנראה רק את שאנחנו רוצים לראות, ולא את הלבה הוולקנית שכבר מפלסת את דרכה אל היעד הבא. והיא מפלסת, בכל הכוח היא מפלסת.
וככה זה נראה: לאורך השנים, פועלת הרשות הפלסטינית לכיבוש רצועת ביטחון ויצירת רצף בנוי לאורך גדר המערכת במרכז מדינת ישראל. תסתכלו על המפה שיצרנו: ברצועה שרוחבה סך הכל ארבעה קמ"ר, רצועה שאמורה לשמש מרחב בטחוני לאורך כל 300 הק"מ של קו התפר מצפון לדרום, החוצץ בין יו"ש לערי המרכז, נבנו במהלך השנים לא פחות מ- 18,899 מבנים לא חוקיים. כולם בשטח C, חלקם אף בשטחי אש של צה"ל ובשמורות טבע. הם כמובן מצטרפים למגמה הכוללת של בניה ערבית בלתי חוקית בשטחי ישראל ביו"ש העומדת על קרוב ל-100,000 מבנים לא חוקיים. אז יש לא חוקי שהוא לא בסדר, ויש לא חוקי שהוא חלק מיצירת הכנה לטרור.
אתם מבינים? אותה רשות שראשיה מהללים את טבח ה-7 באוקטובר, אותה רשות שמוציאה מקרבה פיגועים חדשות לבקרים ושמאמנת את חייליה ללוחמה כצבא לכל דבר ועניין, היא הרשות ששולטת על גבול ערי השפלה והמרכז. איך אמר ראש הממשלה הפלסטינית? "חמאס מהווה מרכיב מרכזי בנוף הפוליטי הפלסטינית והאחדות איתם היא בחשיבות עליונה" או למשל איאד ג'ארד, בכיר בפת"ח: "אנו עומדים לצד אחינו בעזה, הם מקור לגאווה, גבורה וכבוד לעם הפלסטיני". יש דרך לצעוק את זה חזק יותר? הארץ שלנו נחתכת במרכזה ב"גבול" מדומה, שהוא קן טרור עצום, פשוטו כמשמעו.
עוד לא התאוששנו מהקולות ומהמראות של ה-7 באוקטובר, אך עם היכולות הצבאיות והשטח העצום אותו תופסת הרשות, אפשר לדמיין בקלות מה יקרה כשהקנים של שוטרי הרשות יתהפכו כלפי מדינת ישראל. חריש, בת חפר, כוכב יאיר, מודיעין, ירושלים ועין גדי. אלה המקומות שנמצאים במרחק דקה הגעה מהגבול המיושב בצפיפות על ידי הפלסטינים. לבית שמש, באר שבע, פרדס חנה ופתח תקווה זה רק עניין של כמה דקות נוספות.
יו"ש היא לא 'עוטף ישראל'. ההתיישבות ביהודה ושומרון היא הדרך היחידה להבטיח שכוחות צה"ל יהיו בשטח וימנעו מתשתית הטרור המפותחת להפוך לפצצה הגרעינית שתשמיד את מדינת ישראל כולה, כפי שקורה כעת. אבל זה לא מספיק. אי אפשר לפזר כוחות צבא בכבישים ולהמשיך לעצום עין כלפי הכוונות האמיתיות של המחבלים ושולחיהם. אי אפשר להמשיך להכיל את טרור ההתשה בו מפעם לפעם נדרס חייל, נדקרת חיילת או מוצאות להורג אמא ושתי בנותיה. כל עוד נמשיך להיאחז נואשות בחלום שכבר נגוז כמעט לחלוטין, בו הרשות הפלסטינית יכולה לדאוג לגבולות שלנו – אנחנו נהיה בצד המפסיד. כל עוד נמשיך להפקיר את השטח ולהעלים עין מבניה לא חוקית, מהשתלטות על אדמות, מחקלאות טריטוריאלית, ומיריקה בפרצוף של כל ההסכמים הקיימים, אנחנו נפסיד. ואנחנו לא רוצים להפסיד יותר. לעולם לא עוד.
