שר האוצר משה כחלון לא רוצה לעזוב את הממשלה הזו. אין לו סיבה מיוחדת. הוא יודע שמדובר בהימור מסוכן שעשוי להשאיר אותו קירח מכל הכיוונים: גם הלך הביתה ופירק את הממשלה ואת שלטון הימין, וגם ישלם על כך מחיר כבד בבחירות הבאות. תמיד צריך לזכור שכחלון עומד מימין לליכוד. בניגוד לרוב חברי המפלגה בעשור הקודם, כולל נתניהו עצמו, כחלון התנגד לתוכנית ההתנתקות של שרון. המנטור של כחלון במשך תקופה ארוכה היה עוזי לנדאו, אחד האידיאולוגים הקיצוניים בתולדות הימין הפוליטי.
המחשבה על פירוק הממשלה והקואליציה מעוררת בכחלון חלחלה. הוא לא דואג לבנימין נתניהו, חס ושלום. כחלון יודע היטב שבאפריל שעבר נתניהו תכנן לזרוק אותו לכל הרוחות על רקע הסיפור המסובך של תאגיד השידור. נתניהו רצה אז ללכת לבחירות ולהציג את כחלון ככישלון מהלך, שלא הצליח לקדם את התוכניות הגדולות שעליהן דיבר, לא הוריד את מחירי הדיור ולא הפחית את יוקר המחיה. נתניהו לא יצא בסוף למהלך הזה כי לא קיבל גיבוי מראשי הקואליציה ולא סמך על עמדת הנשיא ריבלין, שיכול להטיל את הרכבת הממשלה על מישהו אחר.
ובכן, כחלון לא דואג לראש הממשלה. הוא דואג לעצמו, ולכן מנסה לייצב את הספינה המיטלטלת. מי שהיה בישיבת סיעת כולנו ביום שני הרגיש מקרוב את הלחץ על שר האוצר. הוא תבע מחברי הכנסת לשתוק בעניין חוק ההמלצות. הוא לא רוצה להחריף את הטון ולהתמודד עם מעשים והצהרות של חברי הסיעה. "תהיו זהירים, תחזרו לנושאים הכלכליים", נזף כחלון בחבריו. הנושאים הכלכליים הם לאו דווקא ענייני הדיור המקרטעים. בכולנו מדברים בצער על מתווה ההסכם עם הנכים, על תוכנית 'נטו משפחה', על הרפורמות בסיעוד ובכרטיסי האשראי ועל יוזמות ומהלכים נוספים שנעלמו מהעין, בעוד הזרקור מוטל רק על חוק ההמלצות שכחלון ואנשי סיעתו הסתבכו בו נואשות.
כחלון יודע שנתניהו בוחן את מעשיו בשבע עיניים ומתכנן את צעדיו. נתניהו הוא פוליטיקאי מיומן וערמומי הרבה יותר משר האוצר שלו. כחלון עסוק בהמלצות. נתניהו כבר צעד אחרי, מנסה להציל את הקואליציה שלו עוד לפני פרסום המלצות המשטרה. הוא גיבש את הבסיס שלו במרכז הליכוד, נפגש עם רבני הציונות הדתית וסגר קצוות עם החרדים ועם אביגדור ליברמן. כחלון הוא החוליה החלשה. אם יישאר, מה טוב. אם ילך, ייכנסו בו.
הקמפיין כבר מוכן. אחד האנשים המקורבים ביותר לנתניהו העביר לי השבוע כותרת שנתן שר האוצר ל־ynet ב־14 ביולי 2016. "אם מחירי הדירות לא ירדו עד סוף השנה, לא אתמודד בבחירות", הצהיר כחלון. בינתיים המחירים רק עולים, ציין המקורב. במילים אחרות – "דיר בלאק", או ליתר דיוק: "דיור בלאק".
בשבוע הבא, מעריכים אצל כחלון, יפורסמו ההמלצות נגד נתניהו בתיק המתנות, תיק 1000. זה יהיה רגע המבחן המשמעותי ביותר של כחלון מאז שסגר את החנויות לחלקי חילוף שהחזיק בחיפה והחליט להסתער בכל הכוח על מקום בליכוד. חברי הכנסת של כולנו נעים כבר היום בחוסר נוחות מול היוזמות נגד גורמי אכיפת החוק. הם מתבטאים נגד נתניהו, הולכים להפגנות ומתפלגים בהצבעה על חוק ההמלצות. יש גם קרע פוליטי מתמשך בין כחלון ובין השר יואב גלנט. השרים גלנט ואלי כהן וסגן השר מייקל אורן מכונים בסיעה "הליכודניקים", על שום האוריינטציה הגוברת שלהם למפלגת השלטון וחבריה.
על כחלון מופעלים לחצים מבחוץ. האח קובי כחלון, ארז חלפון ושי באב"ד יוצאים ונכנסים בלשכתו ומושכים אותו לכמה כיוונים. הפרסומים על השיחות עם יאיר לפיד אינם מוסיפים ליציבות ולביטחון הפנימי. לפיד רוצה לחבור לכחלון לפני הבחירות. כחלון אומר לו "נדבר אחרי הבחירות". לפיד חושש שאחרי הבחירות כחלון יהיה לשון המאזניים ויבחר בליכוד. כחלון מאמין שאם ירוץ לבד הוא יוכל לגנוב שניים־שלושה חברי כנסת מהליכוד. זה כל הסיפור.
בינתיים הכול תלוי בתוכן ההמלצות. המשטרה עשויה להגביר את רף החשדות, ולהחריף את הדילמה של כחלון. חבר טוב של כחלון אמר לי השבוע ש"אם ההמלצות יהיו קשות ויכללו גם לקיחת שוחד, כחלון יישבר. מאות יפגינו מול הבית שלו ויגמרו אותו. הוא לא יעמוד בלחץ".
מחטף מדיני
ביום ראשון יתכנס מרכז הליכוד במרכז הקונגרסים 'אווניו' בלוד. חברי המרכז יצביעו פה אחד למען הצעת החלטה שקוראת "לאפשר בנייה חופשית ולהחיל את החוק הישראלי במרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון". אפשר לנסח את ההצעה גם כך: ריבונות וסיפוח ההתנחלויות למדינת ישראל.
ביום שני שמעתי את השרים חברי הכנסת של הליכוד וחברי המרכז מדברים על האירוע במונחים היסטוריים. יש בזה משהו. תחת כנפיו של הנשיא טראמפ, הימין מבצע מחטף ועוד מחטף בדרך למדינה דו־לאומית. בלשכת ראש הממשלה דיברו השבוע על מדינה פלסטינית בעזה שמתפשטת לסיני, ושתי אוטונומיות פלסטיניות גדולות בחברון ובשכם. כך חולמים שם על ההסדר המדיני.
אילו הייתי ראש הממשלה הייתי מזמין את שני האופוזיציונרים הגדולים שלי, אבי גבאי ויאיר לפיד, לנאום במרכז הליכוד. למה לא? האחד בעד ההתנחלויות, השני טוען שירושלים המאוחדת חשובה יותר משלום. מה בעצם ההבדל בינם ובין זאב אלקין?
