מזה שנים רבות כל תעשייה בארץ מנסה לשכנע ישראלים לקנות כחול־לבן. הם מסבירים לנו שאנחנו תומכים בכלכלה, מממנים חקלאים, מסייעים לבעלי חנויות וכן הלאה. הקריאות הללו רק הלכו והתעצמו לאחרונה, עם התחזקותה של הקמעונאות הבינלאומית וההכרה ההולכת וגוברת בסביבה שלנו בכך שכמעט תמיד נוכל למצוא בחו"ל בזול את אותם מוצרים שמוכרים לנו כאן ביוקר. כל זה היה נכון כפליים בימים שלפני ואחרי חג הקניות הגדול מכולם – בלאק פריידיי.
אומנם המנהג להכביר במבצעים הגיע מארה"ב גם לאירופה ולישראל בשנים האחרונות, אך תמיד היו הבדלים ענקיים במה בדיוק המבצעים האלו כוללים: בעוד האמריקנים נוהגים לרסק מחירים בסופ"ש המבצעים הגדול, ולהציע 50, 60, 70 אחוז הנחה ויותר, הרי שבישראל, מתחת למילים "שיגעון בחודש בלאק פריידיי!!!!" בדרך כלל הציעו לנו הנחה של עשרה שקלים וחצי מסטיק לעוס במתנה ל־200 הקונים הראשונים.
את שיגעון המבצעים הזה תדלקו תנאים נוחים עד מאוד שדחפו את כולנו לקנות דווקא מעבר לים: כמובן הפטור ממס על חבילות ששוות פחות מ־75 דולר, אך לא פחות חשוב מכך ואולי אפילו יותר – הפטור מדמי משלוח שהטילה אמזון על מיליוני מוצרים, כאשר ההזמנה עולה על 49 דולר. כך נוצרה מציאות שבה חבילה מאמזון ששוויה נע בין 49 ל־75 דולר תגיע אל מפתן הדלת של כל אחד במהירות וללא צורך לשלם אגורה אחת מעבר למחיר המוצר עצמו. כמובן שמלבד אמזון היו גם המון אתרים אחרים שהציעו מבצעים דומים – בייחוד, בשנים האחרונות, הסינים (עוד על כך בצד שמאל של העמוד), אך האתר האמריקני הגדול מכולם תמיד היה בעל העמדה הבכירה ביותר גם כאן בארץ.
אבל נראה שגם הקונספציה הזו נשברה ב־7 באוקטובר. עם פרוץ המלחמה והתעצמותה, יותר ויותר מוכרים בינלאומיים הביעו חשש משילוח מוצרים לישראל, וכך נוצר מצב שאחרי שנים של צמיחה חמאס הצליחו לעשות משהו שאפילו הקורונה לא עשתה: לצמצם באופן משמעותי את היכולת לקנות מוצרים בחו"ל. פתאום אמזון הסירה אינספור מוצרים מרשימת משלוחי החינם שלה. פתאום אי ביי סרבה להתחייב לדמי משלוח סבירים, ואלו ואלו – לצד עשרות ומאות אתרים אחרים – גם מנעו לעיתים לחלוטין את האפשרות לשלוח דברים לכתובות ישראליות. וכך הגיע בלאק פריידיי, ובמקום החוויה הרגילה של גלילה בעמוד אחרי עמוד של מבצעים בידיעה מוחלטת שהכול בוודאי יוכל להגיע לארץ וכנראה גם ללא תוספת תשלום – קליק אחר קליק חשף עוד ועוד מוצרים שלא יכולים להיכנס בגבולותיה של ארץ ישראל.
ולאן כל זה הוביל אותנו? בחזרה לקניות כחול־לבן. במקביל לבלאק פריידיי הבינלאומי, רשתות שונות השתתפו השנה ב"בלו פריידיי" שמטרתו לעודד קניות דווקא מחברות ישראליות. לפי שעה טרם התפרסמו נתוני הקניות מסופ"ש הקניות הישראלי שארגנו לנו, אבל אם הוא יתברר כהצלחה, אל תאמינו למי שימכרו לכם שמדובר ברוח לאומית שגייסה את האדם הקטן להפנות עורף למוכרים בחו"ל ולפתוח את הארנק דווקא בקניון הקרוב. אם תסלחו לי על ההקבלה, נראה שגם בתחום הקמעונאי המלחמה הזו החזירה את כולנו לפטריוטיות הטובה והישנה של העבר. ועם כמה שינויים רגולטוריים וגישה קצת אחרת מצד המוכרים כאן בישראל, יום אחד הפטריוטיות הזו אולי אפילו תשתלם לנו כלכלית. יהי רצון.
טפו, אנטישמים?
עלתה טענה ששיין, אתר הביגוד הפופולרי "אנטישמי", מהסיבה שהם מוכרים דגלי אש"ף, בעוד דגלי ישראל לא זמינים, ובנוסף הם ביטלו קמפיין עם משפיעניות ישראליות וביטלו משלוחים חינם לארץ. מי שקרא את המדור בשבוע שעבר יודע שיש סיכוי מעולה שחברה בבעלות סינית תשאף לפגוע בישראל, אבל במקרה הזה, ובכן, נראה שבעיקר מדובר באוויר חם: שיין החזירו את המשלוחים לישראל, טוענים שהסירו דגלי אש"ף מהאתר וכנראה דחו את הקמפיין השיווקי מסיבות ענייניות. אז תנוח דעתכם: הם כנראה לא יותר אנטישמיים מעלי אקספרס או וואווי.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולמבצעים מטורפים של הרגע האחרון) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
