עם ישראל, אין ספק, היה ברובו המכריע בעד עסקת שחרור הילדים והנשים בין ישראל לחמאס בחסות חסידי אומות העולם הקטאריים. "כתוב בתורה שמי שמציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא", שמעתי לפני שבוע אישה חילונית שעמדה אחריי בתור לקפה הפוך בלב ירושלים. היא התייחסה לדעת המיעוט שהתנגדה לעסקה. עכשיו, אחרי שראינו עשרות ילדים חטופים ואימותיהם חוזרים הביתה, וגם שמענו שמץ מחוויותיהם בגיהינום העזתי, אפשר להניח שאמונתה רק התחשלה. מן הון להון התגברה גם התמיכה התקשורתית והפוליטית בעסקה המכונה "כולם תמורת כולם". רשמית אין עסקה כזאת על הפרק, אבל בארץ כבר החל תהליך הכשרת הלבבות לקראתה. בימים הקרובים נשמע רבות על "הדילמה המוסרית" הכרוכה בה, כרגיל מתוך הנחה שתומכי העסקה מוסריים יותר.
אבל לא, אין פה דילמה מוסרית. לכל היותר יש עימות בין הלב לראש, עם יתרון מוחץ לראש. פתיחת כל בתי הכלא בארץ לרווחה לפי דרישת חמאס אינה בבחינת הרע במיעוטו, היא הרע במילואו. אפילו אם איש מהרוצחים המשוחררים לא יחזור אי־פעם לעסוק בטרור, וגם אם מיד אחרי העסקה נחדש את האש, השחרור הסיטוני יהיה ניצחון ענק של חמאס. הוא פלש הנה בשמחת תורה כדי להטיל עלינו אימה ולשחרר את אנשיו, והנה השיג את שתי המטרות.
דירוג האשראי העולמי לחוסן הישראלי יתרסק בבת אחת. מעמדנו כמדינה ריבונית ישונמך לדרגת קהילה גרידא, הכי סחיטה עלי אדמות. פעם היא הגיעה עד קצווי תבל כדי להעמיד לדין את אייכמן, עכשיו היא משחררת אינספור אייכמנים, קטנים וגדולים. כבר השבוע השתחררו מחבלות סכינאיות שזה עתה נשפטו, ובהמשך ישוחררו גם מפוצצי אוטובוסים מורשעים, רוצחי ילדים במיטותיהם ואפילו טובחי הנוח'בה. לא יהיה עוד טעם בהעמדת מחבלים עתידיים לדין, אפילו לא יחיא סינוואר בכבודו ובעצמו, כי ההליך השיפוטי שלהם יהפוך לחוכא ואיטלולא, וכך גם ישראל עצמה. אויביה ישתכנעו שאפסו כוחותיה להגן על עצמה ולהעניש את מבקשי נפשה, ויפעלו בהתאם ובהקדם. אומנם כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, אבל כל המשחרר אלפי רוצחים מחריב אותו.
הטור המלא יתפרסם מחר (שישי) ביומן
