לפלסטינים יש תכנית שמסוכנת פי כמה מכל רקטה של חמאס – וישראל מפספסת אותה

כל שיחה עם מומחים, יהודים או ערבים, שעוסקת בזוועות השבעה באוקטובר מגיעה מהר מאוד לשנאה היוקדת של הצעירים הפלסטינים, שנאה עם רצח בעיניים שכמוה – אומרים שוב ושוב המומחים – לא נראתה בדורות הקודמים.

כמו בכל תחום, מה שיקבע את העתיד אינו פגזים וגם לא מודיעין, אלא החינוך. רוצים לדעת מה יהיה מצבה הכלכלי והחברתי של ישראל בעוד כמה עשורים? הביטו בחינוך. רוצים לדעת מה יהיה רף השנאה בין יהודים וערבים? הביטו בחינוך. לכן הדבר החשוב ביותר ביחסי ישראל והפלסטינים הוא הבנה של החינוך. את החלק הזה, ההנהגה הישראלית מכל קצוות הקשת הפוליטית, פספסה לחלוטין.

המיקוד במודיעין, בצבא ובהנהגה גרם לפספוס של דור שלם וגם הוביל לשנאה ולאלימות שראינו בשבעה באוקטובר. השנאה הזו לא הייתה מקרית, אלא תוכננה היטב והוטמעה לאורך שנים. בלי שהרגשנו הוקמה כאן, במדינת ישראל, מכונת תעמולה נאצית רוויית שנאה ואלימות ברמה שגבלס – שר התעמולה הנאצי – יכול רק היה להתקנא בה.

מאבק בטרור שלא מתחיל בחינוך לא רק משקף נאיביות מסוכנת, אלא גם מהווה סכנה קיומית שבאותה שבת שחורה רק חזינו בפרומו שלה.

תכנית החינוך לשנאה ואלימות של הרשות הפלסטינית כוללת מספר מרכיבים שנבנו בשלבים על ידי הנהגת הרשות לאורך שנים:

הצגת כל רוצח או אנס של יהודים כגיבור לאומי

הגיבורים המהוללים של האומה מוצגים שוב ושוב בטלוויזיה הרשמית כקדושי האומה שעשו זאת למען אחיהם וראויים לתמיכה, אהבה והערצה של כלל החברה. כיכרות מרכזיות ומוסדות ציבור נקראים על שמם. אונס יהודייה מוצג כגבורה ורצח תינוקות כמעשה של נאמנות לעם ולאסלאם. המסרים האלה חוזרים בטלוויזיה שוב ושוב, בכל יום, במשך עשורים. הם מופיעים בכל טקס, בכל בית ספר. הם נאמרים שוב ושוב על ידי המנהיגים בתקשורת ובהצהרות ציבוריות. ילד פלסטיני שומע את המסרים האלה כל יום כבר מגיל צעיר. הרצון לדקור, לרצוח ולאנוס אינו מקרי – הוא מכוון מלמעלה.

תוכניות לימוד הקוראות לפגיעה בכל תינוק יהודי

תוכניות הלימוד הרשמיות של הרשות כבר גונו על ידי האיחוד האירופי וארה"ב, בהיותן אנטישמיות ומכילות קריאה מפורשת לחיסול יהודים. היהודים מוצגים בהם כאויבי האסלאם וכגזע נחות. מופצים בהם סיפורי גבורה של טרוריסטים ומוקראים בהם שירי הלל ושבח לרוצחים. כאשר מחנכיך מסבירים לך בכל יום, מגיל גן, מדוע חובה עליך לרצוח יהודים – השנאה והאלימות הם תוצאה ברורה מאליה.

יצירת תמריצים כלכליים

החינוך בבתי הספר, בתקשורת, בנאומים וברשתות החברתיות אינו מספיק. יש צורך גם בתמריץ כלכלי משמעותי כפי שמבטיחה הרשות הפלסטינית לכל מי שיצליח לרצוח יהודי, בין אם מדובר בחייל, ילד או תינוקת. התשלום מגיע בדמות רנטה חודשית, ואם האדם נהרג תוך כדי ניסיון לפגוע ביהודים – משפחתו תקבל תשלומים לאחר מותו. גם מי שזורק אבנים מקבל תשלום, כמובן גבוה יותר אם משפחה יהודית נרצחה כתוצאה מכך. מדובר לא רק בתמריץ כלכלי, אלא יותר מכל במסר חינוכי: מי שפוגע ביהודים אינו לבד – הוא עובד של החברה הפלסטינית ונציגה. המסר הזה מחלחל לאורך השנים עמוק לתוך לבבות הילדים.

המאבק בטרור דרך מודיעין וצבא נועד לכישלון. השנאה והאלימות המבעבעים ימצאו תמיד את הדרך ואין כל אמצעי למאבק במפגע הבודד. לכן התעלמות מהחינוך במאבק בטרור היא לא רק חוסר הבנה, אלא גם סכנה גדולה לחייו של כל ישראלי. החינוך לשנאה ואידאולוגיית הרצחנות של הרשות הפלסטינית מסוכנים פי כמה מכל רקטה שמשגר חמאס.

המאבק בטרור צריך להתחיל, כמו כל דבר אחר, מהחינוך. ההגדרה צריכה להיות ברורה: לא יועברו שום כספים לרשות, לא יינתנו אישורי VIP ומעבר מרצדסים דרך נמל אשדוד ולא יתקיימו יחסי גומלין עם מי שמשלם לרוצחי ילדינו ומחנך לשנאה מגיל אפס.

כל עוד הצעד הזה לא קיים, לא יועילו כל הטילים והטנקים שבעולם. הם אולי גורמים לנו להרגיש חזקים, אך לעולם לא יובילו להרגעת השנאה והטרור שמקיפים אותנו.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומגיש הפודקאסט העתידני "עולם חדש מופלא"