האם חמאס הוא ארגון לגיטימי לשחרור עממי, או ארגון טרור נפשע שביצע פשעים נגד האנושות? תלוי את מי אתם שואלים. בישראל, המדינה שמתמודדת עם המחבלים האנטישמיים של חמאס כבר עשורים, התשובה ברורה. במדינות אחרות – כאלה שעוינות את ישראל באופן מסורתי, אבל גם כאלה שמוגדרות "ידידותיות" – התשובה איננה חד־משמעית כפי שאפשר היה לצפות.
לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לדוגמה, היה ברור כשמש מי אשם בטבח הנורא של 7 באוקטובר, ולמרבה ההפתעה לא מדובר בחמאס. לטענתו, האירוע המזעזע הוא תוצאה של ״מדיניות ארה״ב הכושלת במזרח התיכון״, והוא ביסס את עמדתו בעת אירוח משלחת חמאס במוסקבה. גם בפסגת G20 התייחס פוטין למלחמה, ובחר לשאול: ״האם ההכחדה של אוכלוסייה אזרחית בעזה לא מזעזעת?״. ובל נשכח את האמירה המזעזעת ביותר של אותו ״ידיד ישראל״, שהשווה בין פעולות צה״ל בעזה למצור הנאצי על לנינגרד במלחמת העולם השנייה.
ובכל זאת, נראה שאפילו פוטין לא מאמין לעצמו. אף שחמאס הוא הצד הטוב וישראל היא הצד הרע בעיניו, הכלל הזה איננו תקף לחטופים בעלי אזרחות רוסית הנמצאים בשבי חמאס. את אלה – ובתוכם רון קריבוי, שברח משבי הארגון הנתמך בידי פוטין ונתפס מחדש – לחץ נשיא רוסיה לשחרר. נראה שלמרות התמיכה בצד הפלסטיני, גם פוטין מבין שחמאס הוא לא ארגון שחרור תמים כמו שהוא מנסה להציג את עצמו, אלא ארגון טרור רצחני ומסוכן.
פוטין לא לבד. התומכת הגדולה ביותר של חמאס היא כמובן איראן, שמספקת לו אמצעי לחימה וסיוע מדיני וכלכלי, ושלפי דיווחים אף אימנה את מחבלי הארגון בשטחה לקראת הטבח שביצעו באזרחי ישראל. נוכח התמיכה הבלתי מסויגת של טהרן והמשטר הדכאני שלה בארגון חמאס הדכאני והרצחני לא פחות, לא ברור מדוע התגייסה אלשחרור אזרחים תאילנדים שנחטפו בעת שעבדו ביישובי עוטף עזה. האם זו הודאה בכך שהארגון שבו הם תומכים הוא בעצם ארגון רצחני שיש למלט את בני בריתם מידיו?
יתרה מכך, כבר בתחילת הלחימה הכריזו מנהיגי איראן באופן מפתיע שהם אינם מתכוונים להצטרף ישירות למלחמה מכיוון שהם לא עודכנו מראש על הטבח הנורא שחמאס תכנן כשנה לפני הוצאתו לפועל. נראה שאפילו ראשי מדינה חשוכה כמו איראן, שמוציאה להורג אזרחים על עבירות דת, לא מוכנה ששמה יקושר להוצאה להורג של ישראלים בשל היותם ישראלים.
רוסיה, איראן ומדינות נוספות מגבות את חמאס מצד אחד – מי בהתבטאויות ומי בסיוע חומרי – ומהצד האחר עובדות לילות כימים כדי לשחרר את אזרחיהן ואזרחי בנות בריתן משבי ארגון הטרור הרצחני. אין ספק שגם ברוסיה וגם באיראן שומעים את העדויות של ניצולי שבי חמאס המספרים על האיסור לדבר בקול, על איומים בנשק לעבר ילדים, ועל כך שהכריחו את החטופים לצפות בסרטוני הזוועות שחוללו המרצחים בקורבנות הטבח. מסתבר שגם כאשר מנהיגי רוסיה ואיראן תמכו בחמאס, לא היה להם ספק שמדובר בארגון אכזרי ששם לו למטרה קשישים, נשים וילדים. מחבל חמאס שהשתתף בטבח ונתפס על ידי ישראל הורה שקיבל פקודה לרצוח גברים ולקחת בשבי נשים, קשישים וילדים.
בניגוד לתדמיתן הסמי־לגיטימית, מדינות כמו רוסיה ואיראן תומכות בחמאס אף שהן יודעות ומודעות לזוועות שהוא מבצע בישראלים ובפלסטינים שתחת שליטתו, פשוט משום שזה מועיל להם כרגע. לרוסיה מועילה התמיכה בהתנגחותה הבלתי פוסקת בארצות הברית ובמדינות המערב, ולאיראן היא מועילה מהסיבה הברורה יותר: היא תואמת את חלומה האנטישמי לרצוח כל יהודי שחי במדינת ישראל, ולעיתים גם מחוץ לגבולותיה.
העולם חייב להבין שלא מדובר במלחמה בעלת שני צדדים שווים, שאפשר לתמוך באחד או בשני – גישה שקונה אחיזה במעוזי השמאל הקיצוני גם במדינות מערביות כמו ארה״ב – אלא במלחמה בין אור לחושך, בין מדינת היהודים שקמה לתחייה מהעפר ואזרחיה חפצי חיים, ובין ארגון טרור שנולד משנאה ושמחבליו צמאי מוות ודם. אין פרשנות אחרת, זו המציאות היחידה.
