ימים קשים עוברים על מדינת ישראל, ימי שכול וכאב, ימי מלחמה. אך אין מדובר בכאב ישראלי בלבד, אלא בכאב יהודי עמוק שחוצה את גבולות המדינה. אנו חשופים מדי יום לאירועי אנטישמיות מעוררי פלצות נגד יהודים בכל רחבי העולם, גם במקומות שנתפשים כסמל ליברלי בבירות אירופה ובערים מרכזיות בארה"ב.
לצערנו, ישנם מנהיגי מדינות שלא נוקטים ביד קשה נגד תופעות מסוג זה ואף מסייעים להתפשטות התופעה ומעודדים את גילויי השנאה. המציאות שבה חיינו עד 6 באוקטובר, אינה רלבנטית עוד בשלב הזה. אלימות ופגיעה ביהודים ברחבי העולם, אינה תסריט דמיוני. פעולות קשות ואלימות נגד יהודים כבר קרו בשנים האחרונות באירופה וישנו חשש מבוסס להחמרת המצב.
מה שקורה במדינת ישראל משפיע על יהדות התפוצות. היחס ליהודים מחוץ לגבולות ישראל, מושפע מריבונות יהודית חזקה ואין זה מקרי שכאשר ישראל נמצאת במלחמה, יהודי העולם חשופים לשנאה מתפרצת, חסרת רסן.
מדינה יהודית בארץ ישראל היא התקווה שלה ייחלנו שנים וכעת, זה הזמן להחזיק עטרה ליושנה ולשאוף לריבונות חזקה, בעלת יסודות איתנים שאינה מתכופפת בפני אויביה, מקדימה ומרתיעה אותם.
המצב בישראל מייצר בימים אלה ליהודי התפוצות חיבור טבעי ועמוק עוד יותר למדינת ישראל, ביתו של העם היהודי. כעת ניתן לומר בפסקנות – הקשר בין יהודי העולם למדינת ישראל- חזק מתמיד.
יהודי העולם מתגייסים בהמוניהם ובמלוא העוצמה עבור המדינה בימים אלה. זוהי התגייסות מרגשת שראוי כי המדינה ואזרחיה יוקירו מקיר אל קיר. יהודים מהעולם מגיעים לארץ להיות לצד קרובי משפחתם בשעת מלחמה, משלחות מתנדבים וגילויי הסולידריות המעוררים השתאות הם אינם עניין של מה בכך.
הסולידריות החברתית המאפיינת את העם בישראל ואת יהודי התפוצות בימים אלה יוצקת משמעות כנה ל״כל ישראל ערבים זה לזה״. בימי המלחמה, אנו רואים התעוררות משמעותית של יהודי העולם ואוהבי ישראל אחרים לסייע לישראל במאמץ המלחמתי. תרומות רבות מועברות לישראל לחיזוק העורף האזרחי עבור התושבים והיישובים שנפגעו מצד אחד, ועבור צה״ל וכוחות הבטחון מצד שני.
אפשר לחוש תקווה וגאווה על היותנו מאוחדים, חדורי מטרה ונחושים בעיקר נוכח ההכרה שיש לעם היהודי מדינה.
