היהודים, כפי שגם אמר לא פעם ההיסטוריון הדגול פרופ' בן ציון נתניהו ז"ל, אינם מוכשרים בזיהוי סכנה שהולכת ומתרגשת עליהם. כך רוב רובם של היהודים לא זיהו מבעוד מועד את גירוש ספרד, את השואה הנוראה, את חורבן שני בתי המקדש ועוד אסונות רבים לאורך ההיסטוריה. המעטים שזיהו את הסכנה והתריעו עליה היו לבוז ולעג, וביניהם אפשר למצוא אפילו את נביאי ישראל אשר התריעו על חורבן בית ראשון, דוגמת ירמיהו שספג עלבונות והשפלות.
כשז'בוטינסקי התריע בשנים שלפני השואה על כך שיהודי אירופה יעלו בעשן הארובות – אף אחד לא הבין על מה הוא מדבר. כך רוב היהודים אינם רואים את המציאות כפי שהיא ומעדיפים לטמון את ראשם באדמה כשהסכנה מתקרבת, ראינו זאת אך לפני חודשיים בטבח 7 באוקטובר, ולפני 50 שנה במחדל יום כיפור. גם הימין הקיצוני אשר התריע על סכנות אוסלו, ההתנתקות והבריחה מדרום לבנון, זכה לקיתונות של בוז וזלזול בשעת אמת, והנה כל שחזה מתגשם לנגד עינינו.
מנגד, לא חסרים הוזים בין מנהיגי השמאל, דוגמת שמעון פרס שחזה "מזרח תיכון חדש", ורבים כמותו. לאחד משיאי האיוולת, השנאה העצמית ואי-הבנת המציאות כמו שהיא הגענו בנאומו המפורסם ומעורר שאט הנפש של האלוף יאיר גולן, ביום השואה תשע"ו (מאי 2016). בעודו לובש מדים ומכהן כסגן הרמטכ"ל, אמר בין היתר כי "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".
במאמרי זה אני מבקש להתריע בפני אחינו יהודי ארה"ב על תהליכים מעוררי חלחלה שמתרחשים מתחת לאפם בארצם. תהליכים שבהחלט מזכירים את אשר אירע בשנות ה-30 של המאה העשרים בגרמניה.
בדומה לארה"ב של היום, בגרמניה של אז היו היהודים חלק מה"שמנה וסלתה" של כלל החברה הגרמנית. יהודי גרמניה נהנו משוויון זכויות ומילאו תפקידי מפתח ברפובליקת ויימאר, שאף ההוגה שלה היה יהודי. עם הקמתה של הרפובליקה, 24 יהודים נבחרו כצירים לרייכסטאג ובין 1919 ל-1924 כיהנו שישה יהודים כשרים בכירים בממשלה. ביניהם היה גם שר החוץ ולטר רתנאו שנרצח ב-1922, ואשר הרצל ניסה לעניינו בחזונו למדינה ליהודים אך נענה כך: "היהודים כבר אינם אומה, ולעולם לא יהיו אומה". שופטים רבים, גם בבית המשפט העליון היו יהודים. ליהודים היו ארגונים פוליטיים ודתיים רבים, כגון "ברית חיילי החזית היהודים" ו"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית". כדי להבין את היטמעותם הכמעט מלאה של היהודים בחברה הגרמנית די אם נציין כי כמאה אלף יהודים התגייסו לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, וכ-12 אלף מהם מתו בקרבות, והוקמו לזכרם אנדרטאות ברחבי גרמניה.
בדומה לארה"ב של היום, ההתבוללות של יהודי גרמניה דאז היתה בשיאה, ובשנות ה-20 התבוללו כ-40 אחוזים מתוך 600 אלף יהודי גרמניה. יהודי גרמניה התחברו יותר לגרמנים מאשר לאחיהם ממזרח אירופה שהיגרו ברבבותם מערבה, אותם שנאו ואף כינו "אוסטיודן". יהודי גרמניה ברובם המוחלט התרחקו מהציונות, וראו את גרמניה כמולדתם, כמו שרוב יהודי ארה"ב רואים בארה"ב מולדת.
בדומה לארה"ב של היום, היתה גרמניה של אז דמוקרטיה נאורה ומתקדמת. אך כל זה קיבל תפנית מהירה עם עליית היטלר לשלטון בינואר 1933. הנאצים חוקקו מהר מאד חוקים וגזירות נגד היהודים, ונקטו במעשי אלימות והשפלה פומביים נגדם. כבר במרץ 1933 התרחשו פרעות ביהודי ברלין, החלו פוגרומים ברחבי גרמניה, יהודים פוטרו מעבודתם (כולל מהוראה בכירה באוניברסיטאות מפורסמות ונאורות), ועסקיהם הוחרמו. התהליך הלך והסלים עם חוקי נירנברג ב-1935, ליל הבדולח ב-1938 ועוד, והסוף המר הידוע לכולם היה נחלתם הזהה של היהודים הדתיים ושל המתבוללים, של יהודי מערב אירופה ושל יהודי מזרחה.
בארה"ב של היום המצב אינו דומה לגרמניה הנאצית אך הוא כמעט זהה לגרמניה של טרם עליית הנאציזם לשלטון. היהודים הם חלק נכבד מה"שמנה וסלתה" של ארה"ב, הם מהווים חלק נכבד מהעשירון העליון שלה והם מכהנים במשרות הבכירות ביותר בשלטון, דוגמת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. שלושת ילדיו של הנשיא ביידן נשואים ליהודים או יהודיות, ואף סגנית הנשיא נשואה ליהודי. גם בתו של הנשיא הקודם הינה גיורת ונשואה ליהודי.
יהודי ארה"ב מתבוללים באחוזים עצומים, והמציאות דומה מאד לגרמניה של 1932. אז אמנם יש בארה"ב עשרות מיליוני נוצרים אוהבי ישראל וימין רפובליקני אוהד ישראל, אבל השמאל הקיצוני והימין הקיצוני נגועים באנטישמיות קשה שמתחפשת לאנטי-ישראליות, והם משתלטים יותר ויותר על המרכז הפוליטי. אנשי אקדמיה בכירים נגועים בשנאת ישראל ובאהבת חמאס, כאשר הפרוגרסיביות האנטישמית השתלטה זה מכבר על הקמפוסים ברחבי ארה"ב, לרבות על אלה של "ליגת הקיסוס". יש מקומות רבים בארה"ב בהם מסוכן ליהודי שגם נראה כמו יהודי – להסתובב בחוצות. נראה שהכתובת על הקיר זועקת וההיסטוריה חוזרת על עצמה, אך היהודים שוב טומנים את ראשם בחול.
כשיגיע היום השחור, כדוגמת יום עליית הנאציזם לשלטון, עלול להיות מאוחר מידי. היום השחור יכול להגיע במהירות ובהפתעה כפי שאירע בעבר. אחיי ואחיותי יהודי ארה"ב, בבוא העננה השחורה, גם אנו יהודי ארץ ישראל, שחלק ניכר מכם מתעב ומבקר, כנראה נהיה חסרי אונים מלהושיע אתכם. אנא מכם, ארזו את פקלאותיכם ועלו בהקדם למולדתכם היחידה, שתקבל אתכם בזרועות פתוחות.
