לפי נתונים שפרסם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית, נראה שהעבודה הכי משתלמת ברש"פ זה העיסוק בטרור. בזמן שאבו מאזן אומר שיעביר כל פרוטה שבידי הרשות למשפחות השהידים – אל לנו להיות אלו שמעבירים לו את הפרוטה הזאת.
דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת החוץ והביטחון השבוע – נכונים. ההבדל היחיד בין החמאס לבין הרשות הפלסטינית, זה שחמאס רוצה להשמיד אותנו כאן ועכשיו והרשות רוצה לעשות את זה בשלבים. מכאן, תמוהה בעיני ההחלטה לחזק מחדש את אותה רשות רצחנית. זהו לא סוד שבשנים האחרונות היא זאת שממנת דה-פקטו את הטרור כנגד ישראל. למעשה, הטרור הוא המקצוע הכי רווחי ומפרנס כיום ברשות הפלסטינית, בפער גדול מהיתר. ואנחנו? אנחנו ממשיכים לתת לזה יד.
על פי דו"ח שפרסם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בתחילת השנה, בשנת 2019 שילמה הרשות הפלסטינית סכום של 606,789,609 שקלים לטרור. כלומר, בזמן שמשרד האוצר מעביר תקציבים לחינוך, בריאות, תרבות ונושאים חשובים עבור אזרחי המדינה, ברשות הפלסטינית קיים משרד שכל מטרתו היא לשמן את הטרור ולהפוך אותו לעסק רווחי. ככל שאיכות הפיגוע תהיה גדולה יותר, וככל שהמחבל או המחבלת ישבו יותר שנים בכלא הישראלי, כך גם יגדלו התשלומים שיעניקו ברשות הפלסטינית להם ולמשפחותיהם.
צריך להבין שמדובר במנגנון תשלומים מאוד ברור שמופעל ומוסדר על ידי מספר חוקים. על פי חוק האסירים והאסירים המשוחררים מס' 19 של הרשות הפלסטינית: "האסירים והאסירים המשוחררים הינם מגזר לוחם וחלק אינטגרלי ממרקם החברה הערבית הפלסטינית, כאשר דיני חוק זה מבטיחים חיים מכובדים להם ולמשפחותיהם". על מנת שהמנגנון הזה יתבצע, הרשות הפלסטינית חוקקה חוקים ותקנות והפעילה החלטות ממשלה.
המשכורות למחבלים המשוחררים מוענקת בהתאם לסולם המשכורות שמשלמת הרשות לדרגה אזרחית או צבאית. מחבל שישב חמש שנים בכלא הישראלי יקבל משכורת כמו ראש מחלקה אזרחית ברשות, או משכורת של סגן בדרגה הצבאית. מחבל שישב בין 25 ל-30 שנה בכלא, המשכורת שלו כבר תהיה זהה לסגן שר ברשות הפלסטינית או לדרגת אלוף במנגנוני הביטחון. למעלה מ-30 שנה יזכו אותו גם בוותק מבחינת המשכורת הצבאית, ובמעמד שר מהבחינה האזרחית.
כך לדוגמה, משכרתו החודשית של מחבל משוחרר יכולה לנוע בין 1,400 שקלים למחבל שריצה פחות משלוש שנים, עד ל-12,000 שקלים למחבל שישב 30 שנה ויותר. ויש גם בונוסים. הבונוסים הם לא רק עבור אישה וילדים, אלא לפי החלטת ממשלת הרשות הפלסטינית, מחבל המתגורר בירושלים זכאי לתוספת של 300 שקלים, ואילו מחבל המתגורר בשאר שטחי מדינת ישראל יקבל תוספת של עוד 500 שקלים. בצורה זו מעודדת הרשות הפלסטינית לא רק פיגועים שיבוצעו על ידי ערביי יו"ש, אלא מעודדת בפועל את כלל ערביי ישראל לבצע פיגועים בשטח המדינה.
כמובן שההטבות מגיעות לא רק לאסירים המשוחררים אלא גם ל"שהידים" ולמחבלים שנפצעו. גם במקרה הזה, על פי הקריטריונים של הרשות הפלסטינית, משפחת "שהיד" או פצוע המתגוררים בירושלים או בשטחי מדינת ישראל יקבלו תוספת של 300 שקלים לחודש. לצד זה יש גם הטבות לשהיד שהוא בעל דרגה צבאית, המהווה איש מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. גם במקרה הזה שכר היסוד יכול לנוע בין 1,000 שקלים ל 3,690 שקלים לחודש. כל זה בזמן ששכר המינימום ביו"ש עומד על 1,495 שקלים, והשכר הממוצע עומד על 2,185 שקלים. וכך אנו שוב רואים כיצד המקצוע הכי רווחי ברשות הפלסטינית – הוא העיסוק בטרור.
אם נחזור לדו"ח המטה הלאומי ללוחמה כללית בטרור, שכפוף ישירות למשרד הביטחון, נראה שמחברי הדו"ח מסבירים את מה שכל אחד עם ראש על הכתפיים מבין: "הסיוע הכלכלי של הרש"פ לאסירים ולמשפחות ה"שהידים" והפצועים, מהווה תמריץ שלילי לביצוע פעילות טרור, הבעת תמיכה של הרש"פ במעשי טרור, ובעיה ערכית עמה מדינת ישראל – המעבירה מידי חודש כספי מיסים לרש"פ – אינה מוכנה להסכין". כלומר, בעוד שברור לכולם כיצד הרשות משקיעה כספים ומעודדת טרור, מדינת ישראל ממשיכה לחזק אותה ולהעביר לה תקציבים.
לקחים רבים למדה מדינת ישראל אחרי אירועי 7 באוקטובר, אבל בכל הנוגע לרשות הפלסטינית, היא עדיין מסרבת ללמוד. חיזוק הרשות הוא איום מוחשי על יישובי יו"ש, ירושלים וערי המרכז. אין שום הבחנה בין החמאס לרשות הפלסטינית, ולשניהם מטרות דומות. לכן מדינת ישראל חייבת לשנות את המדיניות גם נגד הרשות הפלסטינית, ולעצור את העברת הכספים למממני הטרור.
