מפקדים בכירים בצה"ל הסבירו כבר לפני כמה שבועות, שהחלק השני של הלחימה ברצועת עזה יהיה קשה יותר מהחלק הראשון. הם הסבירו זאת בכך שלפני ההפוגה, אזור הלחימה התנהל סביב בניינים גבוהים, ולכן היתקלות במחבלים שיוצאים ממקום המסתור בפירי מנהרות הייתה פחותה. זאת בניגוד לאזור הלחימה הנוכחי בשג'אעיה, ג'באליה וחאן יונס, בו יש בעיקר מבנים נמוכים שיותר דומים למחנות פליטים.
חיל האוויר שהמטיר עוצמת אש בחלק הראשון של הלחימה, לא עושה את אותו הדבר בחלק השני. בצה"ל לא מצליחים להסביר מדוע בדיוק, ומסתפקים בהסבר כי זה חלק מתכנית המלחמה והשיקולים המבצעיים. ועדיין, נשאלת השאלה למה צריך להוביל לוחמים לקרבות פנים מול פנים, בתוך בית שיש בו רמז להימצאות מחבלים.
אני מודה שאני מתקשה להבין גם את אופי הלחימה הנוכחי וגם את האופן בו הצבא ניסה להסביר אותו, אחרת הייתי פורס אותם כאן לפניכם. ההסברים היבשים כי מדובר בשיקול מבצעי או כי לא ניתן לייצר את תוצאות הלחימה הנדרשות רק באמצעות הפצצות מהאוויר, הם הסברים חסרי תוכן מספק, ולכן השאלה נשארת פתוחה.
Video: תיעוד מהערכת מצב בשטח שביצע מפקד אוגדה 36, תת-אלוף דדו בר כליפא עם מפקדי החטיבה
מה שקרה הלילה – תשעה לוחמים שנהרגו בצפון הרצועה במהלך קרב פנים מול פנים עם המחבלים – קרה כבר בעבר, וצריך לעשות מאמץ כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד. אמנם הכוח שפועל לטיהור בתים באזור הצפוף של שג'אעיה, טיהר כבר כמה מבנים בהצלחה רבה, וגדוד 13 של חטיבת גולני כבר חיסל מעל אלף מחבלים רק לפי המספר שדווח מעל פני הקרקע, אך החלטה זאת בעייתית. שכן החלק הזה של הלחימה, לפי הצבא, יהיה מלווה בהרבה מאוד זירות מטענים חבויות בתוך שכונות צפופות.
קשה לשפוט את המפקדים שלקחו את ההחלטה שהביאה לאותו קרב בו נהרגו תשעת הלוחמים, כי במקרה הזה הם אינם בין החיים. אבל כן צריך לעשות חישוב מסלול מחדש ולמזער את מספר האירועים הכוללים כניסה לזירות מטענים. לפי דיווח המחבלים שנתפסו, זה קורה בגלל שחמאס איבד את הקשר עם המחבלים שלו, ובמקרה כזה הם עוברים לשיטת לחימה של מארבי מטענים. לטענתם, המחבלים קיבלו פקודה כי במקרה בו יתנתק הקשר עם מפקדי ארגון הטרור, הם צריכים לחבר בשרשרת את כל האמל"ח שלהם, למלכד באמצעותו צירים, כניסות למבנים ובתים, ואז להפעיל אותם ברגע שהכוח הישראלי נכנס לאזור. זה בדיוק מה שהם עושים, ועוד יעשו.
Video: תיעוד של פעילות לוחמי צוות הקרב של חטיבת גולני בשג׳עייה
שכונת שג'אעיה מאופיינת בבנייה צפופה של בתים דלים וסמטאות צרות. רוב המחבלים שם כבר אינם, התשתיות בשכונה ישנות ומוזנחות, והצפיפות הרבה ותנאי המחיה שם מהווים קרקע פורייה להתפתחות ארגוני טרור כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי. האחרונים ניצלו את העזתים המקומיים והפכו את בתיהם למוצבי טרור ואותם לפעילי טרור מהזן הנחות ביותר. במבצע צוק איתן ב-2014 ספגה השכונה נזקים כבדים מהפצצות צה"ל, שכוונו לתשתיות טרור. חלק מהריסות המלחמה עדיין לא שוקמו, אבל מכיוון שתאי הטרור של חמאס עדיין לא הושמדו באותו אזור – המשימה טרם הסתיימה גם כמעט עשור מאוחר יותר.
את שנת 2014 כולם זוכרים, גם אלו שהתגייסו רק בשנה האחרונה. אין לוחם שלא למד על הקרבות בשג'אעיה, וכעת הדור הזה מותיר מורשת קרב כתובה בדם גם לדור הבא, בתקווה שהוא כבר לעולם לא יצטרך להילחם בשג'אעיה.
