בפני מערכת החינוך הישראלית ניצבת מראה שגם הפעם מאלצת אותה להתמודד עם אתגר מורכב. השבוע התפרסמו תוצאות מבחני פיז"ה שנערכו בשנה שעברה, שנחשבים למקיפים והחשובים ביותר בתחום החינוך, מהם עולה תמונת מצב מטרידה במיוחד על הישגיהם של תלמידי ותלמידות ישראל. התוצאות מלמדות כי בדומה למחזורים קודמים, הפערים ברמת ההישגים בקרב תלמידי ישראל הם מהגדולים בעולם.
בין היתר נמצא כי הפערים על רקע חברתי-כלכלי-תרבותי גדלו, בעיקר במתמטיקה. אי השוויון בקרב התלמידים דוברי העברית גדול מאוד, הרבה יותר ממדינות אחרות בעולם. הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית הצטמצמו מעט, אך עדיין נותרו עמוקים ביותר. מדובר על הבדל בציונים של כ-100 עד 140 נקודות (מתוך 800), המשקף פער של כחמש עד שש שנות לימוד בין המגזרים. במבחנים, שנערכים אחת לשלוש שנים ובסבב האחרון נדחו בשנה בשל מגפת הקורונה, השתתפו 81 מדינות ומחוזות, מהן 36 מדינות החברות ב-OECD. בסך הכל נטלו חלק במבחנים כ-625,000 תלמידים בני 15 ברחבי העולם, מתוכם כ-6,250 מישראל.
התוצאות מלמדות מספר דברים מעניינים על מערכת החינוך הישראלית. ראשית, ביחס למדינות אחרות הצליחה מדינת ישראל לשמור על יציבות בציוני התלמידים במהלך מגפת הקורונה, בעוד שמדינות OECD הידרדרו בהישגיהן. בנוסף, מתברר שהבנות החרדיות עושות חיל בלימודיהן, ומובילות בקריאה ובמתמטיקה. זהו המשך של מגמה שהולכת ומתחזקת בשנים האחרונות. יש לציין במאמר מוסגר כי מרבית הבנות הללו אינן לומדות ברשתות החינוך אליהן מתכוון משרד החינוך להזרים את הכספים הקואליציוניים עליהם סוכם לאחרונה. לעומתן, ההישגים של הבנות הלומדות בחמ"ד ירדו במידה ניכרת בשנים האחרונות.
אולם נדמה שהנתון החשוב מכל הוא הפערים בהישגי התלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. מטרתם של מבחני פיז"ה היא לבחון באיזו מידה תלמידים רוכשים במהלך שנותיהם במערכת החינוך ידע החיוני לחייהם כאנשים מבוגרים. ההישגים הנמוכים של תלמידים מקבוצות מסוימות בחברה הישראלית מעידים על קושי מסתמן שיהיה לתלמידים אלה להשתלב בהצלחה בשוק העבודה ולפרנס את משפחותיהם בכבוד בשנים הבאות.
פערי ההישגים העצומים בין קבוצות אוכלוסייה שונות הם אחד מהכישלונות המרכזיים של מערכת החינוך הישראלית. מערכת החינוך אמורה לצייד כל תלמיד שמגיע לגיל 18 באותם המפתחות לחיים, בלי קשר לנקודת המוצא החברתית-כלכלית-תרבותית שלו. בפועל, מנסה משרד החינוך כבר שנים רבות לצמצם את הפערים ללא כל הצלחה.
כדי להתמודד עם הפערים הגבוהים נדרשת סדרה רחבה של צעדים, כאשר החשוב מכולם הוא העלאת איכות המורים. מחקרים מלמדים כי מבין כל הגורמים התלויים במערכת החינוך, הגורם המשפיע יותר מכל על הישגי התלמידים הוא איכותם של המורים. על מנת להצליח לצמצם את הפערים הללו צריכה מדינת ישראל להשקיע את מירב מאמציה במשיכת כוח אדם איכותי למערכת החינוך, שימורו ופיתוחו.
מנסיונן של מדינות אחרות אנחנו יודעים כי ניתן למשוך כוח אדם איכותי למערכת החינוך. נכון, זו איננה משימה קלה. נדרשת השקעה כספית לא מבוטלת, שינוי מבנה השכר של המורים על אף התנגדותם של ארגוני המורים, מיתוג מקצוע החינוך וההוראה מחדש, ועוד. ובכל זאת, התוצאות של מבחני פיז"ה האחרונים לא מותירות לנו ברירה מלבד להתמודד עם משימה מאתגרת זו. רק אם נצליח להביא אל מערכת החינוך כוח אדם איכותי, אלו שהיינו רוצים שיהיו המורים בכיתות של ילדינו – נוכל לצפות לצמצום פערים בין מגזרים ואוכלוסיות ולהישגים גבוהים בכל חלקי החברה הישראלית.
הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך (רמ"א)
