הקשיים הכלכליים שמשרתי המילואים מתמודדים איתם בתקופה זו הולכים ומתגברים. עצמאים רבים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות שסיפקו ומאבדים לקוחות, ועתידם לוט בערפל. למרות התשלום המהיר של תגמולי המילואים והעלאת סכומי המינימום והפיצויים לעצמאים ולעסקים – למגויסים עצמם וגם למשפחות שנותרו בבית יש לא מעט אתגרים. הקושי הוא גם נחלתם של ציבור השכירים. לאלו מצטרפת כעת בעיה נוספת: פגיעה במעסיקים של חיילי מילואים, שבחלק מהמקרים עלולה לערער את יציבותם העסקית ולפגוע בביטחון התעסוקתי של המשרתים עצמם.
במה מדובר? מאז תחילת המלחמה וגיוס המילואים הנרחב, אלפי מעסיקים משלמים על חשבונם את התשלומים הסוציאליים בגין שכר עובדיהם המשרתים. סכומים אלה נערמים והופכים לנטל כבד שעלול לפגוע בהעסקת חיילי המילואים, אם בקריסה של המעסיק ואם בהעדפתו בעתיד שלא להעסיק חיילי מילואים.
נסביר: על פי החוק, הביטוח הלאומי הוא שמשלם את שכרו של חייל המילואים. רוב המעסיקים משלמים בעצמם את שכר העובד, ולאחר מכן מתחשבנים עם הביטוח הלאומי ומקבלים ממנו את התשלום. סכום התשלום מהביטוח הלאומי כולל את שכר העובד ברוטו, אך אינו כולל תנאים סוציאליים כגון הפרשות לקרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות, דמי הבראה ועוד. את כל התשלומים הללו המעביד מחויב להמשיך לשלם, אך למעשה הוא עושה זאת על חשבונו.
התשלומים הסוציאליים תלויים כמובן בתנאים הייחודיים של כל עובד, וחלקם גם נגבים משכרו של העובד עצמו ולא על חשבון המעסיק, אך בגדול אפשר לומר כי הם נעים סביב 25% מהשכר ברוטו. אם ניקח לדוגמה עובד בשכר ברוטו של 15 אלף שקל, סך התשלומים הסוציאליים (שרובם כאמור על חשבון המעסיק) עומד על 3,750 שקל בחודש. תכפילו את הסכום הזה במספר העובדים שגויסו למילואים ובמספר חודשי השירות (שסיומם לא נראה כרגע באופק), ותגלו שמדובר בנטל לא קטן בכלל. מה גם שבתחומי עיסוק מסוימים שיעור המגויסים גבוה במיוחד, והנטל מתעצם.
כבר לפני חודש התכנסה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לדון בנושא. אל הדיון הוזמנו נציגי משרד האוצר ואגף התקציבים, והם התבקשו לתת מענה בתוך זמן קצר. אך השבוע, בדיון נוסף שקיימה הוועדה, התברר כי דבר לא השתנה.
"אנחנו מבינים שיש כאן בעיה ושצריך לתת לה פתרון", אמרו נציגי אגף תקציבים. "התקיימו דיונים אינטנסיביים למצוא חלופות ראויות ולהגיע לפתרון צודק, מהיר ויעיל, אך זה מורכב משחשבנו". למעשה, נציגי האוצר חזרו כמעט על אותם דברים שאמרו לפני כחודש, ונראה שדבר לא התקדם. חברי ועדת העבודה והרווחה ביקרו את התייחסות האוצר וכינו אותה "ביזוי של עבודת הוועדה". חברי הוועדה מטעם הליכוד אף איימו שלא יצביעו בעד השינויים בתקציב 2024 עד שיינתן פתרון לבעיה. יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, אמר בסיום הדיון: "לצערנו לא הוצגו בפני הוועדה שום אלטרנטיבות, ולכן נגבש הצעת חוק רלוונטית שתחול רטרואקטיבית מ־7.10".
מתברר שפקידי האוצר ויועציו המשפטיים חיים בעולם משלהם. לא רק שר האוצר סובל מכך, כפי שראינו השבוע בניסיונותיו לקדם תקציב לחיזוק הביטחון ביישובי יו"ש, מהלך שהתהפך עליו בעזרת קמפיין ארסי, אלא גם כלל הציבור ובראשו המשרתים.
נראה שלא יהיה מנוס מקידום תיקונים בחוק הביטוח הלאומי. לדברי גורמים בביטוח הלאומי, אפשר לעשות זאת באופן המהיר ביותר אם ייקבע לאותם מעסיקים תשלום בשיעור קבוע ואחיד לכולם, ולא שיפוי פרטני בהתאם לתנאים של כל עובד ועובד. כך לדוגמה, אפשר יהיה לקבוע שכל מעסיק יקבל שיפוי בשיעור 25% משכר הברוטו של העובד בעבור כלל ההפרשות הסוציאליות, נוסף על החזר שכר הברוטו שהוא מקבל כיום. אמנם תיקון כזה לא יכסה באופן מלא את כלל ההוצאות של המעסיקים, אך רובו המכריע של הנטל הכספי הזה יעבור מהמעסיקים למדינה.
מדינת ישראל חייבת לעשות הכול כדי להוריד מאנשי המילואים את הטרדות הכלכליות ואת החשש לאיבוד מקום עבודתם.
