ארטילריה כבדה של ביקורת ציבורית הושלכה על חברי מפלגת הציונות הדתית עם אישור תקציב המדינה המתוקן לסוף שנת 2023, בראש ובראשונה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך לא פחות מכך על שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות מטעם המפלגה – אורית סטרוק.
הכותרות קבעו כי סמוטריץ' וסטרוק ניצלו את תיקון התקציב כדי לנפח את תקציב משרדה במאות מיליוני שקלים, משרד שהוכרע בדעת הקהל הישראלית כמיותר, בין משרדים נוספים, בטח בשעת מלחמה, כשכל יום מלחמה עולה למדינת ישראל מיליארד ו-150 מיליון שקלים, ויש מי שלדאבון הלב איבד את הכול בטבח הנורא של ה-7 באוקטובר.
על פי הדיווחים השונים, הכסף שהועמד לרשות המשרד הסתכם בהחלטה המקורית בתקציב הבסיס בלבד, שעמד על 133 מיליון שקלים, עם סיכום להגדיל אותו. בישיבת הממשלה בה הוחלט על התקציב המתוקן, תקציב המשרד עמד על 343 מיליון שקלים ובוועדת הכספים התקציב עלה כבר ל-543 מיליון שקלים. על פניו, מדובר על ניפוח תקציב המשרד. אלא שהשרה סטרוק קמה בקול זעקה כדי להסביר שהמציאות הפוכה וביקשה להסביר לציבור, שבכלל מדובר על קיצוץ בתקציב משרדה. היא אף הוזמנה לאולפן חדשות 12 לראיון עם המגישה אלמז מנגיסטו ובו נדרשה לתת תשובות ולהסביר איך היא חיה עם עצמה ועם הגדלת תקציב משרדה, כשתושבי הדרום והצפון מפונים מבתיהם ותושבי עוטף עזה עברו את מה שעברו. ברוב חוצפה, ניסתה סטרוק להעניק תשובות ולפרט לגופו של עניין את חלוקת הכסף אלא שהפופוליזם במקרה זה ניצח את העיתונות.
נתחיל מהסוף: השרה סטרוק צודקת. תקציב משרדה שאושר כבר במסגרת תקציב 23-24, אכן כלל 133 מיליון שקלים שהם בבסיס התקציב, ולהם נוספו 637 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים. במסגרת כלכלת המלחמה, קוצצו הכספים הקואליציוניים של כלל מפלגות הקואליציה בכמיליארד שקלים, כך שבתיקון ההחלטה כעת הופחת גם התקציב הקואליציוני לעניין משרד ההתיישבות, סעיף תרבות יהודית ששוייך למשרד חזר למשרד החינוך, וסה"כ נותר משרדה של סטרוק עם תקציב של 303 מיליון שקלים. במסגרת קופת המלחמה שהעמידה הממשלה לטובת המשרדים על סך 30 מיליארד שקלים, נרשם בהחלטה תוספת של 170 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, כשבפועל אושרו רק 60 מיליון מתוכם; 110 מיליון שקלים תוספת לחטיבה להתיישבות שתחת המשרד, שחלקם העיקרי הוא עבור מרכיבי הביטחון של יו"ש – לא אושרו.
כעת נצלול לפירוט מדוקדק יותר, במטרה להבין לאן הולך הכסף וכיצד קמפיין כמעט אכזרי צרב בדעת הקהל כאילו אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' דואגים רק למגזר הדתי לאומי ומשמנים אותו בכספי מדינה.
ראשית, הבעיה העיקרית של המשרד היא שרוב תקציבו מקורו בכספים קואליציוניים. החלטה זו מחלישה מראש את התקציב הזה וצובעת אותו ככסף פוליטי, וזאת למרות ש-70% מהגרעינים המשימתיים בהם תומך המשרד, אינם גרעינים תורניים אלא גרעינים בדואים, דרוזים, כאלה של עולים חדשים ועוד. כמו כן, המכינות הקדם צבאיות מתפרשות על שלל הקשת האידיאולוגית ולא מדובר רק על מכינות דתיות. בעיה נוספת היא שהתקציב הקואליציוני עובר למשרד רק בסוף השנה, כך שבמהלך השנה רק מתחייבים לכספים אך בסוף השנה הם מועברים בפועל.
כעת כאמור, התקציב הזה נחתך במאות מיליונים עם קיצוץ הכספים הקואליציוניים. למשל, הסכום שמתקצב את הגרעינים המשימתיים שעמד בהחלטה המקורית על 98 מיליון שקלים, ירד לכ-51 מיליון שקלים. דוגמא נוספת היא תקציב החטיבה להתיישבות, שירד מ-197 מיליון שקלים ל-94 בלבד. כך גם סעיף זהות יהודית, שירד מ-200 מיליון לכ-98 מיליון שקלים. התקציב למערכה על שטחי C ביו"ש, נשאר במקורו ועומד על כ-39 מיליון שקלים.
את החלוקה המחודשת של הכספים הקואליציוניים המקוצצים הציגו רבים כתוספת למשרד ההתיישבות, אלא שהמציאות היא אחרת; למעשה, 133 מיליון השקלים שהם בבסיס התקציב מורכבים מכ-5 מיליון שקלים עבור תפעול המשרד ו-128 מיליון שקלים נוספים שהם הכספים המיועדים למכינות הקדם צבאיות, על פי חוק. בתיקון מס' 2 לחוק ובהודעה משנת תשפ"ד נכתב כי "השתתפות אוצר המדינה, בכל שנה, בתקציבה של מכינה קדם-צבאית מוכרת תהיה מכפלת הסכום של 28,388 שקלים חדשים במספר החניכים באותה מכינה; הסכום האמור יעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר ההתיישבות". כיום, יש למעלה מ-5,000 חניכים במכינות הקדם צבאיות ובמכפלה בסכום הקבוע בחוק, סכום תקצוב המכינות מגיע ללמעלה מ-140 מיליון שקלים. המכינות הקדם צבאיות ממומנות מחצית על ידי משרד ההתיישבות ומחצית על ידי משרד הביטחון, כשכל הכסף עובר דרך משרד ההתיישבות.
תקציב המשרד הנוסף מגיע מכספים קואליציוניים. הוא כולל את הגרעינים המשימתיים כאמור, תקציב החטיבה להתיישבות (שרוב כספיה הולכים לטובת הנגב והגליל), שיפוצים למכינות הקדם צבאיות (מבחני תמיכה), בנות השירות הלאומי, המערכה על שטחי סי וזהות יהודית. בתוך הגדרות אלה נכללת תמיכת המשרד במצב החירום כעת, בכלל היישובים הכפריים באזורי עדיפות לאומית, בגרעינים שפועלים בחוסן וליווי קהילתי ליישובים המפונים וליישובים שבחזית; בבנות השירות הלאומי להן יש לדאוג לדיור חלופי ושפועלות במלונות המפונים וגם כאלה שפועלות בקהילות יהודיות בחו"ל ואותן צריך לאבטח; דיור חלופי ופיצוי למכינות הקדם צבאיות מהדרום ומהצפון המפונות כשבכללן, מכינה דתית אחת – מכינת עצמונה. כל השאר הן מכינות שאינן דתיות; הסעות למכינות לטובת התנדבות בחקלאות.
לכל הגורמים המתוקצבים הללו נדרשת כעת תוספת תקציבית בשל המלחמה, אותה ביקש המשרד מקופת המלחמה שהעמידה הממשלה על סך 30 מיליארד שקלים. במסגרת זאת אושרו בקשות המשרד העומדות, מלבד התוספת של 110 מיליון השקלים לחטיבה להתיישבות.
נקודת תקיפה משמעותית כלפי סטרוק היא מיליוני השקלים לטובת חיזוק הזהות היהודית. ראש הממשלה נתניהו התגאה בכך שלא קוצץ תקציב התיאטרון הלאומי הבימה, ובצדק. רוח ישראלית חזקה בעורף היא מרכיב מלחמתי חשוב. אלא שהיא לא מגיעה רק מתרבות, היא מגיעה גם מערכים יהודיים שחזרו כעת למקומם הטבעי הישראלי. כשם שלא מקצצים בתרבות, לא צריכים לקצץ בזהות יהודית, בטח בחנוכה.
באשר למרכיבי הביטחון ליו"ש – מכיוון שמדובר בהתיישבות הצעירה, התיישבות שאינה מוסדרת, מרכיבי הביטחון שלה שונים ומותאמים לבעיות יסוד שלה, ומשרד הביטחון לא יכול להעניק אותם. הפתרון הוא דרך משרד ההתיישבות, והדבר אושר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. גם המערכה על שטחי סי, המגובה על ידי המשרד, לא מטופלת על ידי הממשלה אלא דרך משרד ההתיישבות. אגב, משרד זה קיים כבר משנת 2020. השרה הראשונה שלו הייתה ציפי חוטובלי, לאחריה צחי הנגבי, אחריו נפתלי בנט וכעת אורית סטרוק.
הנתונים שהזכרנו כאן מפורטים היטב שחור על גבי לבן בעבודה מאומצת של מנכ"ל משרד ההתיישבות אבי מאיר. במקרה של אורית סטרוק, מכיוון שמדובר בשרה דתייה, שמגיעה ממפלגת הציונות הדתית וחברה בממשלה של בנימין נתניהו – הזעם מופנה כלפיה, כשם שהוא באופן כללי מופנה בימים האחרונים כלפי הציבור הדתי ונבחרי הציבור שלו. הוא מתבטא בכמה וכמה קמפיינים בזויים ומושלך על סטרוק גם בעניין התקציב. מי שרוצה להעביר מידע נכון לציבור ולא רק לדאות על כנפי האהדה הציבורית, יכול פשוט לתת לפוליטיקאית אפשרות להשיב על שאלות קשות, שספק אם מוצדקות.
