בימים האחרונים דווח בכלי תקשורת על ניסיונות של ישראל לרתום את מצרים וקאטר להגיע לעסקת חטופים נוספת. זאת על רקע המשך העמקת התמרון בדרום הרצועה, השלמת כיבוש צפון הרצועה, והתקיפות האוויריות במרכז הרצועה. בישראל מעריכים שהלחץ וגביית המחירים מחמאס והג'יהאד האסלאמי כתוצאה מהכניסה לרצועה, עשוי לשכנע את חמאס להסכים לעסקת חטופים כדי לקבל מעט אוויר לנשימה.
האינטרס של חמאס הוא להמשיך לשחרר חטופים בכמות קטנה ובקצב נמוך, במטרה להרוויח עוד ימים ושעות למנוחה, להתארגנות מחדש, לתכנן מארבים ומהלכים צבאיים נגד כוחות צה"ל בשטח עזה, ובעיקר – למשוך את הזמן ככל הניתן מתוך תקווה שישראל לא תוכל לעמוד בלחצים הבין-לאומיים שיופעלו עליה ככל שהמלחמה תימשך. בסופו של דבר, חמאס מקווה כי המלחמה תיעצר בהפסקת אש והוא יוכל לשרוד.
לכן, אם ישראל מעוניינת בעסקת חטופים נוספת, עליה להצהיר כי כל עסקה חדשה לשחרור חטופים תיעשה במהלך המלחמה בלבד, וכי הלחימה לא תופסק יותר, להוציא מספר שעות בודדות ביום בהן העסקה מבוצעת בפועל. הצהרה ישראלית נחושה כזו, בתוספת להמשך והעמקת התמרון הקרקעי בעזה, לא ישאירו לחמאס יותר מדי ברירות אלא להסכים בסופו של דבר לעסקה נוספת בתנאים של ישראל.
בכל הנוגע להמשך המלחמה, לאחר ההפוגה נדרש לבצע התאמות שישקפו את האסטרטגיה להמשך. התגברות הלחצים הבין-לאומיים, תמונות ההרס מרצועת עזה, תחילת החורף והמשך התקיפות מלבנון, מחייבים את ישראל להעלות הילוך בלחימה. אם עד כה פעלה ישראל, ובצדק, באופן איטי, מבוקר, זהיר ושיטתי – הרי שהתנאים הקיימים מחייבים תמרון זריז, יעיל וקטלני יותר.
כחודשיים מתחילת התמרון הקרקעי בעזה, לאחר כיבוש חלקים נרחבים בצפון הרצועה ומעל 7,000 מחבלים הרוגים, נראה כי יכולותיו של חמאס נפגעו במידה לא מבוטלת, ובעיקרן – כושר שיגורי הרקטות שלו מאזור צפון הרצועה. עם זאת, עסקת שחרור החטופים מעידה שחמאס עדיין שולט בשטח במידה מסוימת, ויכולות הפיקוד והשליטה שלו לא נהרסו כליל. עובדה שלאורך תקופת ההפוגה לא שוגרה אפילו רקטה אחת לעבר ישראל, ולא נורה טיל נ"ט אחד לעבר הכוחות הנמצאים בעזה.
לאור העובדה שצה"ל טרם השלים את הכיבוש המלא של צפון הרצועה, ועדיין לא טיפל במרכז הרצועה או השלים את הפעולה בדרום, המסקנה היא שמצפה לישראל לחימה קרקעית של חודשיים נוספים, לפחות.
השלמת כיבוש חאן יונס וחיסול הנהגת חמאס הבכירה, יקרינו באופן מידי וממשי על כלל האזורים הנותרים בעזה, ובכך יקלו את הלחימה עבור צה"ל. ברגע שהנהגת ארגון הטרור תחוסל, יהיו לכך משמעויות בפן הפסיכולוגי והמנטלי על שרשרת הפיקוד הזוטרה יותר, לא כל שכן על מחבלי השטח הזוטרים. מציאות זו תסייע לישראל לקצר באופן משמעותי את המלחמה.
במקביל, ישראל חייבת לדאוג כבר מעתה שתושבי צפון הרצועה שעברו לדרום, וכן תושבים מקוריים מהדרום, יועתקו למקום אחר. זאת מכיוון שהאינטרס הישראלי הוא שהעזתים המפונים לא יחזרו לביתם בצפון או בדרום. בשל העובדה שרצועת עזה הינה מקום צפוף והלחימה בה רק תלך ותתרחב, הרי שישראל חייבת לשכנע את הממשל האמריקני, תוך שיתוף פעולה עם קאטר, סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים, לאפשר מעבר של פליטים עזתים לסיני גם אם באופן "זמני". מכיוון שמצרים מתנגדת מראש למהלך, יש לדאוג להבטיח לה חבילה כלכלית ואולי אף ביטחונית שתרצה את נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי. לחלופין, ניתן לנסות להגיע להבנות עם מדינות אחרות שיקלטו את הפליטים באמצעות ספינות דרך הים.
