פסק דין תקדימי הסעיר השבוע את הקהילה הטכנולוגית הבינלאומית, ובעקבותיו עשרות מיליוני צרכנים אמריקנים יזכו לנתחים ממטמון של 700 מיליון דולר שגוגל חויבה לשלם. הרקע הוא הפסד בתביעת הגבלים עסקיים, שטענה שהחברה גובה עמלות גבוהות מדי ממפתחי אפליקציות. הרוב הגדול של הסכום – 630 מיליון דולר – ישולם לקרן שתחולק בין כ־102 מיליון צרכנים זכאים בכל רחבי ארה"ב בהתאם לתנאי הפשרה של התביעה, שאותה הגישו מדינות אמריקניות שונות. וכאילו זה לא מספיק, גוגל תשלם 70 מיליון דולר לקרן שתשמש את המדינות כדי ליישב תביעות אחרות באותו עניין.דיגי
התביעה הוגשה ביולי 2021 בידי תובעים כלליים של 36 מדינות בארה"ב. מאז, כל שאר המדינות בארה"ב החליטו להצטרף, כמו גם שטחים אמריקניים שאינם אפילו בגדר מדינות. התובעים כולם טענו שגוגל השתמשה בחוזים מניפולטיביים כדי לסגור באופן לא הוגן את חנות האפליקציות שלה – גוגל פליי – בפני מתחרים, וכך לא הותירה למפתחי אפליקציות ברירה אלא לשעות לדרישות העמלות הגבוהות של גוגל.
ההפסד הזה הדהד הפסד אחר שהיה לענקית הטכנולוגיה רק בשבוע שעבר, כאשר חבר מושבעים בסן־פרנסיסקו הכריע נגד גוגל ולטובת חברת "אפיק גיימינג" לאחר כמה שעות בלבד של דיונים. שם הטענה הייתה שחנות האפליקציות של גוגל היא מונופול בלתי חוקי שמונע את הצלחתם של מתחרים. גם ההחלטה הזו הגיעה חודשים ספורים לאחר שגוגל נכנעה בפני תביעה פדרלית אחרת שטענה שהחנות שלה מפרה את חוקי ההגבלים העסקיים.
וזה לא הכול – דרום־קוריאה והולנד פתחו לאחרונה בהליכי תביעה נגד העמלות הגבוהות שגובה גוגל על עסקאות בחנות שלה (כמו גם אפל באייפונים), וחוק חדש שייכנס לתוקף באיחוד האירופי בשנה הבאה יאלץ את גוגל ואפל לפתוח את מערכות ההפעלה שלהן לחנויות אפליקציות אלטרנטיביות. למען הסר ספק, בעוד אפל רק הוזכרה כאן בשולי הדברים, הרי שגם היא מתמודדת עם סדרה ארוכה וכואבת של תביעות שמטרתן לנפץ את התנהלותה המונופוליסטית לכאורה בשוק התקשורת הדיגיטלית, ועוד טענות שונות וכואבות כלכלית.
טענה אחת כזו הובילה להכרזה כואבת במיוחד השבוע: אפל הודיעה שתפסיק למכור בינתיים שני סוגים של שעונים חכמים – Watch Series 9 ו־Watch Ultra 2 בארה"ב בעקבות הטענה שהשעונים הללו מפירים פטנט למדידת חמצן בדם של חברת הטכנולוגיה "מסימו". הנושא טרם הוכרע משפטית, אך הוא כבר מסב נזק עצום ומיידי לאפל.
לא תאמינו, אבל כל הדוגמאות שהובאו לעיל הן קצת יותר מקצה המזלג של מאבקים משפטיים שמתנהלים בימים אלו נגד החברות הגדולות ביותר בעמק הסיליקון. רק לאחרונה פייסבוק חויבה לשלם 750 מיליון דולר למשתמשים לאחר שנפסק שהפרה את הפרטיות שלהם, ועוד היד נטויה. כל המקרים הללו מובילים למסקנה מעניינת.
במשך שנים ועשורים התקבע הנרטיב שלפיו העולם הקפיטליסטי־מערבי צועד בביטחון אל עבר עתיד שבו השליטים העליונים יהיו בעלי ממון וראשי חברות טכנולוגיה ענקיות, שדרך שליטתם באמצעי התקשורת ובסכומים אסטרונומיים של כסף יוכלו לכופף את ידיה של החברה ושל המערכת הפוליטית. ואכן, ניצנים ראשונים של תופעה זו נראו עם עלייתם של מיליארדרים טכנולוגיים כמו מארק צוקרברג וכמובן ובמיוחד אילון מאסק, האיש והלוויינים, האדם והחלליות, הבוס והציוצים. אך התביעות האלה – שבסוף ברובן מוגשות ומנוהלות על ידי נבחרי ציבור ואישי ציבור – מציגות מציאות אחרת ועתיד שונה.
בסוף, חברות הענק מתנהלות בחופשיות רק כל עוד הן לא דורכות על רגליהם של אנשים חזקים מדי או כל עוד הן לא דורכות יותר מדי על יותר מדי רגליים בו־בזמן. אבל ברגע שזה קורה, רואים למי באמת יש כוח ומי יכול לקפל את מי. עוד לא ברור לאן הולכות כל התביעות הללו, והאם נראה כאן פירוק משמעותי של החברות הגדולות ביותר בשוק הטכנולוגי או רק עידון של החריגות החמורות ביותר שלהן מהחוק הרגולטורי. אבל מה שכבר אפשר לקבוע בוודאות זה שאם אי פעם היה שלב שבו גוגל, אפל וחברותיהן עשו מה שבא להן, הרי שהוא בהחלט לקראת סיום.
לתגובות, המלצות, משחקים (והצעות לסיפורי מד"ב דיסטופיים משלכם) שלחו לנו לאיקס: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
