המציאות הנוכחית של עסקה להשבת חטופים, היא שישראל הניחה הצעה על השולחן וארגון הטרור האכזרי שממול, הודיע, לפחות פומבית, כי התנאים לא מתאימים לו והוא רוצה יותר. בהתאם למדיניות הלוחמה הפסיכולוגית שהוא מתמחה בה, הוא גם מלווה את הפניית העורף הזו בשחרור סרטוני חטופים ישראלים במצב אומלל, שמכווצים עוד יותר את לב הציבוריות הישראלית.
כמו כלי תקשורת ערביים, מדווח הלילה גם הוול סטריט ג'ורנל כי חמאס דחה הצעה ישראלית להפסיק את הלחימה למשך שבוע בתמורה לשחרור כ-40 בני ערובה, ובהם הנשים והילדים שנותרו בשבי וחטופים מבוגרים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף.
במסגרת ההצעה למהלך שחרור נוסף, שהועלתה בשתי פגישותיו של ראש המוסד דדי ברנע באירופה, ישראל הביעה נכונות לשחרר טרם זמנם מחבלים פלסטינים שפשעיהם חמורים יותר, מאשר אלו ששוחררו בעסקה הקודמת.
חלק מהקלפים הישראלים מול חמאס נחלשו בשבועות האחרונים, ובהם ההכנסה המשמעותית של סיוע הומניטרי שנותרה סביב אותה כמות משאיות שהוגדלה במסגרת המהלך הקודם להשבת החטופים. בנוסף, גם הדלק מוכנס פנימה למרות הצהרות העבר עד כמה הוא מאריך את יכולת הלחימה של חמאס. (זאת, לצד תמונות מתוך רצועת עזה המוכיחות את מימוש החשש ההגיוני לפיו לסוכנות האו"ם אונר"א אין יכולת של ממש לשלוט בחלוקת הסיוע בתוך הרצועה, כל דכפין חוטף, ואין בעצם שליטה לידיו של מי מגיע הסיוע המוכנס).
לצד זאת, הביקורים האמריקנים בישראל בימים האחרונים של היועץ האמריקני לביטחון לאומי סאליבן ושל שר ההגנה האמריקני אוסטין, כללו לחץ על ישראל להגביר עוד את הסיוע ההומניטרי ולעבור "לשלבים הבאים" של הלחימה, העצימים פחות, כמו גם להגביל את ההפצצות המסיביות מהאוויר ולפעול באופן כירורגי יותר נגד בכירי הטרור. הערב, צפויה לעלות הצעה להפסקת אש במועצת הביטחון של האו"ם, שבפעם הקודמת זכתה לווטו אמריקני.
מול כל אלה, ראש הממשלה נתניהו הצהיר אתמול כי ישראל ממשיכה במלחמה עד להשגת יעדיה. "מי שחושב שנעצור לא מחובר למציאות", הוסיף, ורמז גם לזירות אחרות – "אנחנו תוקפים את החמאס באש – אש תופת. בכל מקום, כולל היום. אנחנו גם תוקפים את עוזריהם מקרוב ומרחוק".
כך שבאופן רשמי, הדרישה המהותית של חמאס להפסקת לחימה לא עומדת על הפרק. לאור דחיית ההצעה הישראלית בנוגע לחטופים, נראה כי למרות הלחץ המדיני זו הדרך היחידה: להבהיר כי ישראל לא תציע לתת יותר משהונח על השולחן, אלא בעיקר, תגביר את הלחץ.
