שתי שאלות הקשורות זו בזו, מטרידות את כל מי שעוסק בעזה, בישראל ומחוצה לה:
הראשונה היא, מי ישלוט ברצועת עזה אם וכאשר יחוסל שלטון חמאס? השנייה היא, איך ניתן לוודא שחמאס לא חוזר לשלוט ברצועה? שתי שאלות אלה מתבססות על הנחת יסוד שאוכלוסיית עזה – המונה כשני מיליון בני אדם – נשארת ברצועה.
התשובה לשתי השאלות נראית כמעט בלתי אפשרית, שכן אין מדינה בעולם המעוניינת להכניס את חייליה לרצועה, כולל ישראל, וגם אין דרך להבטיח שלעולם לא יחזרו מחבלי חמאס לשלוט ברצועה ולהכין לישראל גרסה נוספת של ה-7 באוקטובר.
כתוצאה מכך, הפתרון חייב להיות קשור למקור הבעיה, והוא: קטר. קטר מימנה את חמאס לאורך שנים רבות וכך קטר אפשרה לחמאס לקנות את אהדת אוכלוסיית עזה, לרכוש כלי נשק, לייצר תחמושת, לחפור מנהרות ולהקים את הכוח הצבאי שביצע את פעולת הטרור הענקית ב-7 באוקטובר. קטר מימנה גם את מערכת השלטון של חמאס וערוצי אלג'זירה בערבית ובאנגלית שקטר מפעילה, קידמו את האינטרסים של חמאס ברחבי העולם. קטר אחראית על יצירת בעיית עזה ולכן קטר חייבת לשאת בתוצאות בעיה זו.
יש בכוחה של משפחת אאל ת'אני, בעלת הבית של קטר, לפתור את סבלם של תושבי רצועת עזה בתוך כשבוע, שכן יש לקטר אפשרות לשכן את כל תושבי עזה במתקני האירוח של אורחי המונדיאל שהתקיים בקטר בשנה שעברה, בבתי המלון של קטר (שבהם היא מארחת את בכירי חמאס) ובמעונות זמניים שקטר יכולה לבנות בזמן קצר, בזכות הכספים האינסופיים העומדים לרשותה.
העברת שני מיליון תושבי רצועת עזה לקטר יכולה להתבצע באמצעות 269 (!!) המטוסים של חברת התעופה הקטרית במשך חמישה ימים בלבד, לפי החשבון: שני מיליון מחולקים ל-269 מטוסים הם כ-7500 אנשים למטוס. מטוס רגיל מוביל כ-300 נוסעים ולכן יצטרך 25 טיסות. בהנחה שמטוס יכול לבצע חמש טיסות מאלעריש לקטר ביום, יספיקו לקטר 5 ימים בלבד להעביר את כל תושבי רצועת עזה לקטר.
אוכלוסיית רצועת עזה תגיע לנמל התעופה הבינלאומי של אלעריש (50 קילומטר מרפיח) באוטובוסים מצריים בליווי המשטרה המצרית, כדי לוודא שהיא לא נשארת במצרים. אני בטוח שתושבי עזה יסכימו אפילו ללכת ברגל 50 קילומטר כדי להיחלץ מהרצועה ולהגיע לאלעריש. כשהיעד הוא קטר, אף אחד מהם לא ינסה להישאר במצרים.
אם תסרב משפחת אאל ת'אני, בעלת הבית של קטר, לשאת באחריותה ולקבל את תושבי רצועת עזה, יש שתי דרכים לשכנע אותה: הראשונה היא, איום בחשיפת הפדיחות הקשורות למשפחה זו במישור המוסרי והכספי. השנייה היא, חרם כלכלי על קטר, ניתוקה מרשת הסליקה הבינלאומית והחרמת הרכוש הקטרי הרב בבנקים, בנדל"ן ובחברות במדינות המערב.
ראוי שכל מי שחס על תושבי רצועת עזה יתמוך בתוכנית זו, כי היא היחידה שביכולתה לפתור הן את בעייתם והן את בעיית הטרור באופן שילמד כל מדינה תומכת טרור שהיא תשלם את מחיר מעשיה.
לפעמים חייבים לחשוב מחוץ לקופסה.
