בסרטון שרץ אתמול ברשת, עומדת לה אישה תל אביבית ליד ג'יפ הוולוו הנוצץ שלה וצועקת לעבר חייל גולני במדים ולא עלינו עם כיפה: "הרסתם את המדינה תתבייש לך, כמה חפים מפשע כבר הרגת? המשפחה שלך הרסה את המדינה עם החינוך שלך". בסרטון נראית גם תגובתו של החייל המופתע, ששואל אתה בטון פגוע: "גולני הרסו את המדינה? חברים שלנו נרצחו". האישה בתגובה מזכה את החייל במטר בלי פוסק של המילה "להרוג" ומאשימה אותו ברצח החטופים. החייל, כמעט בדמעות, ענה לה: "אנחנו הצלנו את המדינה". הסרטון נגמר כשהיא נכנסת לג'יפ המחומם והחייל ממשיך לדרכו ברגל בקור ובגשם.
והלב שלי רותח. קשה לי לדמיין את כמויות הרעל שצריך להחזיק כדי לצעוק על חייל במדים העלבות כאלו וקשה לי לדמיין את רמות הניתוק של אישה שחושבת שגולני הרסו לה את המדינה. בעוד כולנו עם גיבורי החיל של גולני שעומדים בראש החזית של המלחמה הזו וספגו אבדות קשות מנשוא, היא דווקא רואה בהם האשמים בחורבן המדינה.
״כמה לא מעורבים הרגתם״ אישה תקפה מילולית לוחם גולני אתמול בתל אביב, ״רצחתם את החטופים״.. בקרוב פרטים נוספים pic.twitter.com/wnC9qI2w0Y
— daniel amram – דניאל עמרם (@danielamram3) December 23, 2023
לטענתה לא רק שהם אלו שהרגו את החטופים, אלא שהם רוצים רק דבר אחד בכלליות, והוא להרוג. איך זה שהיא כועסת יותר מאמא של יותם בן חיים? איך דווקא האמא האצילית הזו יכולה לראות את הנשמות הטובות של החיילים, אבל האישה שבסרטון עיוורת לכך.
חצי שעה לפני שראיתי את הסרטון הזה התקשר אלי אחייני האהוב, עידו, שיצא מעזה אחרי 72 יום לרענון קצר. בחיוך כובש מול דודה עם דמעות של התרגשות בשיחת הוידאו, כששאלתי אותו איך הוא מרגיש לחזור לקרב, הוא ענה לי: "קשה לעזוב את הבית אבל אני חוזר עם החברים שלי לשמור עליכם, לשמור על המדינה ולדאוג שהחברים שלנו לא מתו לחינם". והילד הזה הגיבור ועם לב שרגיש לכל אדם. הוא לא רוצה להרוג, הוא רוצה להגן. כן, גם עליה, שם בתל אביב בתוך האוטו המחומם.
ופחדתי שאולי עד שיקחו לו בחזרה את הטלפון לפני הכניסה לעזה, הוא בטעות יראה את הסרטון. איך נכנסים לתוך מלחמה עיקשת ונוראה בידיעה שזה מה שחושבים עליך? איזה מזל שאין להם טלפונים שיהרסו להם את החלום של העם שבשבילו הם נלחמים.
עצוב לראות איך המחלוקות חוזרות ומפלגות את העם, והשנאה מתחילה לבעבע שוב. אבל אסור להכניס את החיילים לתוך המשוואה הזו. המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות בשבתנו בביתנו הבטוח והחם – זה לזכור שהלוחמים האלו קדושים הם. וכל החיילים שעושים ימים כלילות סביב המלחמה הם לב ליבו של העם והם עתיד המדינה. ולהורים של אותו חייל ולשאר ההורים שאין להם יום ואין להם לילה וליבם אכול דאגה אני רוצה לומר- תודה שחינכתם את הילדים שלכם להקריב למען המדינה, תודה שנתתם להם ערכים שבזכותם נצא מזה מנצחים גם ברוח.
