זו הייתה שנה רעה לקולנוע המסחרי. אין דרך יפה לומר זאת. במהלך השנה הקודמת, בהוליווד עוד תלו תקוות שב־2023 תצליח התעשייה לעשות כברת דרך נוספת בהתאוששות האיטית מהצרות שנגרמו לה בתקופת המגפה: הרגלי הצפייה החדשים של הקהל שמעדיף לצרוך את התוכן שלו בסטרימינג, זיכיונות שאיבדו את הפוקוס והמומנטום ועוד. אך השנה, לא רק שלא ניכר שיפור אלא חלק מהמגמות המדאיגות אף החריפו. ואם זה לא מספיק, הבעיה הגדולה באמת היא שהוליווד לא ממש יודעת איך לצאת מזה.
העכבר שהפך לעכבר
אם צריך לתת כותרת אחת מרכזית לפיאסקו הקולנועי של 2023, היא ללא ספק: ההתרסקות של דיסני. ב־2019, רגע לפני הקורונה, תשעה סרטים שברו את תקרת ההכנסות של המיליארד דולר, ושבעה מתוכם היו של בית העכבר. זה היה אקורד סיום מהמם לתקופת כהונתו בת 15 השנים של המנכ"ל בוב אייגר, המוח העסקי המבריק שהוביל את רכישות פיקסאר, לוקספילם, מארוול ופוקס והפך את דיסני במרוצת העשור לאולפן החזק והרווחי ביותר בהוליווד. מדפסת כסף אמיתית. אלא שמאז, אילוצי המגפה וסדרה של החלטות שגויות מצד המנכ"ל החדש בוב צ'אפק הצליחו להפוך את הקערה על פיה והאולפן נכנס לסחרור מסוכן. בסוף 2022 אייגר אומנם חזר לדיסני כדי לנסות לנווט מחדש את הספינה לחוף מבטחים, אבל עבור 2023 זה כבר היה מאוחר מדי. השנה הפכה דיסני באופן רשמי ללוזרית הגדולה של התעשייה כשכמעט כל יבול סרטיהם אכזב בקופות. הבטחות כמו "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל" ו"בת הים הקטנה" גרפו פחות מחצי מהציפיות שהיו לאולפן עבורם, פיקסאר הצליחו בקושי להרים את הראש עם "אלמנטלי", וסרטי חטיבת האנימציה של דיסני – עיקר גאוותו של האולפן בימים עברו – הסבו רק מבוכה כואבת. אבל יש נכס אחד נוסף שמפלתו השנה היא המבהילה מכול: מארוול.
יקום בסכנת הכחדה
לפני חודשיים פורסמה כתבת שער על המשבר החמור במארוול, בווראייטי, אחד המגזינים הוותיקים והחשובים בתעשייה. חשוב להבין שהוליווד לא נוטה לכבס בחוץ את הכביסה המלוכלכת, כך שעצם קיומה של כתבה זו מוכיח עד כמה המצב מבהיל ולמען האמת, לא מפתיע.
בשנה שעברה היה ברור לכול כי חלה ירידה חדה באיכות סרטי היקום הקולנועי של מארוול, אלא שאז עוצמת המותג עוד הוכיחה את עצמה והקופות המשיכו לצלצל. השנה, לעומת זאת, נראה כי גם המעריצים הנלהבים ביותר הרימו ידיים. זה התחיל עם "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" שפתח בפברואר עם סופ"ש ראשון מרשים בקופות, אך ברגע שהתבררה איכותו המפוקפקת של הסרט הכול עצר. "המארוולס", שעלה בתחילת נובמבר, כבר שבר שני שיאים שליליים כואבים כשהפך רשמית לסרט עם הפתיחה הנמוכה ביותר, וחמור מכך, לסרט הכושל ביותר בזיכיון והיחידי שהפסיד לדיסני כסף.
חשוב לציין שבין שני אלו עלה בקיץ גם "שומרי הגלקסיה 3" המעולה וזכה להצלחה גדולה. יש אומנם משהו מעודד בהכרה בכך שהקהל עוד לא מאס בגיבורי־העל ואם המוצר טוב הוא יגיע בהמוניו, אלא שהסרט הזה הוא לגמרי היוצא מן הכלל שגם מעיד על המצוקה. ביים אותו ג'יימס גאן, יוצר מוכשר עם אמירה וסגנון מובהקים, שהפך את שלושת סרטי השומרים לאהובים ומצליחים. אך גאן עזב את מארוול לטובת המתחרים בדי.סי. וכעת לא נותר שם אף במאי בעל חזון. אז מה יהיה? מארוול, ככל הנראה, לעולם לא ישחזרו עוד את השיא של "סוף המשחק", אבל פוטנציאל התאוששות בהחלט קיים וקווין פייגי, המפיק הבלעדי של מארוול, יהיה חייב לבצע שינויים מהותיים בתוכניות העתידיות של האולפן. צעד חשוב שהוא כבר פועל ליישם הוא צמצום עומס הפרויקטים שהאולפן לקח על עצמו. מציאות שפגמה ביכולת לפקח על טיב המוצרים וגרמה לדילול כללי באיכותם. צעד משמעותי נוסף שנבחן כעת כרוך בעוד צרה שנפלה על הזיכיון והיא הרשעתו של השחקן ג'ונתן מייג'ורס בתקיפה מדרגה שלישית ובהטרדה של בת זוגתו.
מייג'ורס כבר החל לגלם את קאנג הכובש – הנבל הגדול החדש של מארוול – במספר פרויקטים והיה חתום להמשיך בדמות בכמה מהסרטים הגדולים ביותר בשנים הקרובות. אך בעקבות ההרשעה, דיסני כמובן פיטרו אותו באופן מיידי וכעת פייגי יצטרך להחליט אם יש טעם ללהק מחדש את הדמות ולהמשיך בתוכניות, או דווקא לנצל את ההזדמנות כדי לשרטט קו עלילה חדש לגמרי לשנים הבאות שאולי יצליח להצית מחדש את התלהבות הצופים.
כל סוף הוא התחלה חדשה
אצל המתחרים באולפני וורנר עברה אומנם שנה קטסטרופלית, אך הם לגמרי עם הפנים קדימה. כזכור, לפני כשנה הוכרז על אתחול היקום הקולנועי של די.סי. בראשותם של ג'יימס גאן ופיטר ספרן, כשהסרט הראשון בו "Superman: Legacy" בבימויו של גאן, מתוכנן להפציע בקיץ 2025. אלא שהאירוע הזה חרץ סופית את גורלם של קומץ סרטי היקום המקורי שעוד נותרו במחסנים. "שאזאם 2", "הפלאש" ו"בלו ביטל" עלו השנה עם מעט תקוות ואכן התרסקו באופן מחפיר. כל זה עצוב למדי בעיקר בגלל שמדובר בסרטים לא רעים בכלל. גם "אקוואמן 2", הסרט האחרון בהחלט שהופק תחת פס הייצור הזה ועלה בשבוע שעבר, ממש לא צפוי להכות גלים וככל הנראה, גם הוא ישקע במצולות ויסחף עמו למעמקים את השאריות האחרונות מחזונו הכושל של אבי היקום הקולנועי המקורי זאק סניידר, שהחל את המסע בדיוק לפני עשור עם "איש הפלדה". בהחלט סופה של תקופה.
ברבנהיימר
נקודת אור אחת שזהרה השנה כמו פיצוץ גרעיני בלב המדבר הייתה "ברבנהיימר". זהו השם הקליט שניתן ברשתות החברתיות לצמד הסרטים "ברבי" ו"אופנהיימר" שיצאו באותו סופ"ש קיצי והפכו לאירוע הקולנועי הגדול של השנה. חודשים ספורים קודם, התעשייה עוד צפתה את ההתרסקות של ברבי מול סרטו החדש של הבמאי הפופולרי ביותר בעולם כיום, כריסטופר נולן. אך ברבי של גרטה גרוויג המוכשרת התגלה כהפתעה שנונה ומהנה ביותר, שהצליחה ללכוד את הצייטגייסט ולקסום לקהל עצום.
הזיווג המוזר בין הסרט הוורוד, הפרוגרסיבי והמשעשע ובין הדרמה המורכבת, הגברית וחמורת הסבר על אודות אבי הפצצה הגרעינית, התהווה לשוס היסטרי שאף צופה לא רצה לפספס. נולן הוא בהחלט תופעה חד־פעמית, במאי־כוכב שמסוגל להביא קהל עצום לכל פרויקט שהוא מעורב בו ולעמוד בציפיות. אך גם אם הוא לא יודה בכך, לולא החיבור עם ברבי, אופנהיימר כנראה היה מרוויח הרבה פחות מה־952 מיליון דולרים (!) המדהימים שלו. סכום ששום אנליסט לא היה מהמר שתגרוף דרמה תובענית לצפייה באורך שלוש שעות, עם או בלי נולן. ובכל זאת, גם הסכום הזה מתגמד נוכח הכמעט 1.5 מיליארד שהכניס בארבי – הסרט המצליח ביותר השנה (אם לא סופרים כמובן את "אווטאר 2" שחילק את ממונו בין 2022 ו־2023). הוליווד תעשה כעת כל מאמץ לנסות לשחזר את ההישג הברבנהיימרי, אם היא תצליח כמובן להבין איך הוא לעזאזל קרה.
שיבוץ בלתי אפשרי
טום קרוז דווקא חשב שהוא מבין איך דברים קורים. אחרי ש"אהבה בשחקים מאווריק" שלו הפך לסרט המרוויח ביותר בשנה שעברה והעובדה שהסרט השישי בסדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" מ־2018 זכה להצלחה מרשימה אצל הקהל והמבקרים כאחד, קרוז, ואיתו כל התעשייה, היו בטוחים שפרק 7 החדש – "נקמת מוות: חלק ראשון", ישבור שיאים. אבל טיימינג הוא הכול בחיים. משימה 7 שנדחה שוב ושוב בשל הקורונה, שובץ לבסוף ליציאה בשבוע שלפני "ברבנהיימר" והמפץ החד־פעמי הזה פשוט דרס את כל מה שמסביב. סרט האקשן הנהדר והמושקע, שהיה ראוי להרבה יותר, סיים כאכזבה קופתית מפתיעה ומבאסת וכעת יוצריו מגרדים את הראש בניסיון להבין כיצד לשווק את הפרק הבא שכבר צולם ברובו ואמור להמשיך את הסיפור.
התפוח הגדול
גוף אחד שכנראה לא ממש מתרגש מכל הטלטלה הפיננסית הזו הוא אפל TV פלוס. אומנם מדובר בשירות הסטרימינג הקטן ביותר מתוך המתחרות הגדולות, אך דבר אחד בטוח – יש לו את הכיסים הכי עמוקים. ומה עושה חברה משופעת בכסף ומשאבים? מחפשת כבוד. אחרי שכבר שמו את ידם על האוסקר הנכסף לפני שנתיים עם זכייתו של "קודה", השנה העלו באפל הילוך לקראת עונת הפרסים ומימנו שני אפוסים ענקיים של במאים נחשבים בתקציב של 200 מיליון דולר כל אחד. מבין השניים, ל"רוצחי פרח הירח" המוערך של מרטין סקורסזה בן ה־81 יש סיכויים טובים מאוד לגרוף חופן פסלונים (המדור פחות התרשם משיעור ההיסטוריה שנמשך 3.5 שעות). לעומתו, "נפוליאון" של רידלי סקוט בן ה־86 אומנם מרהיב ויזואלית, אך מדובר ביצירה מקוטעת וחסרה, דרמטית ורגשית, שכנראה לא תרשים בטקס המוזהב. שיהיה ברור, אנחנו הכי בעד הפקות ענק שאפתניות בסגנון שהוליווד ידעה פעם לייצר, רק נשמח אם להבא התוצאה תהיה סוחפת יותר.
התקווה שבאימה
ונסיים בכל זאת בנימה מעט אופטימית. ז'אנר אחד מוכיח את עצמו באופן עקבי בהוליווד והשנה הצליח בגדול: סרטי האימה. מדובר בז'אנר רווחי ביותר היות והוא גם זול להפקה וגם פופולרי מאוד בקרב חתך הגילים הנחשק של בני 18־34. מתוך יבול האימה המצליח של 2023, שבעה סרטים אף הכניסו מעל 100 מיליון דולר (חלקם גרפו גם הרבה יותר). ואם זה לא נשמע מרשים במיוחד, קחו בחשבון ש"להעיר את השד" הכניס כמעט 150 מיליון דולר על תקציב באזור 15 מיליון דולר, ו"חמישה לילות אצל פרדי" גרף קרוב ל־300 מיליון דולר על תקציב זעום יחסית של 20 מיליון. האולפנים כמובן ערים מאוד לעניין והמשמעות היא פשוטה – בשנה הבאה תהיה הרבה אימה בהוליווד. נקווה כמובן, שרק על המסך.
