עציצים גדולים ובהם עצי פירות הדר נראים ממרפסות הדירות במגדלים החדשים ברחוב לכיש בכרמי־גת. עבור הדיירים שייכנסו בשבועות הקרובים לדירות במגדל, העצים הללו יהוו תזכורת, ומן הסתם גם יעוררו געגוע גדול, לעצים שממתינים להם ליד הבית בקיבוץ, כ־70 קילומטרים מכאן. יותר מ־100 משפחות של חברי קיבוץ ניר־עוז ייכנסו בשבועות הקרובים למקום משכנם החדש והזמני, בשני רבי־קומות בשכונה החדשה של קריית־גת.
הלובי של שני הבניינים היה שוקק ביום שלישי השבוע. עשרות מתנדבים הגיעו לסייע בריהוט הדירות החדשות, לקראת הגעתם של חברי הקיבוץ. ברחבה שבין שני הבניינים היו מונחות עשרות שקיות עם כלי מיטה חדשים. ליד הכניסה הונחו מארזי מתנות שהגיעו מגופים שונים, לפני חלוקתם בדירות. על כמה דלתות בתוך הבניין כבר נתלו שלטים מאוירים, ועליהם משפטים כמו "עם ישראל חי" ו"אנחנו פה בשבילכם". עוד לפני שחבר הקיבוץ הראשון נכנס לבניין, החיבוק החם והאוהב כבר מורגש כאן בכל קומה.
מי שאחראי מטעם עיריית קריית־גת על קליטת תושבי ניר־עוז הוא מאיר ואזנה, מנכ"ל "יפתח", החברה לפיתוח קריית־גת. בראייה שטחית וחיצונית, ואזנה איננו האדם הראשון שהייתם משייכים למשימת קליטתם של הקיבוצניקים החילונים. הוא חובש כיפה שחורה, חסיד חב"ד. על קיר משרדו, השוכן בחלק הוותיק של קריית־גת, תלויה תמונה גדולה של הרבי מלובביץ'. "יש לי מורה טוב איך צריכים להתייחס לכל יהודי", הוא אומר בחיוך.
הוא מנהל את חברת יפתח מאז הקמתה בשנת 2017, ומגדיר אותה כ"קומנדו" של העירייה. "אנחנו אחראים על כל המשימות המיוחדות של העירייה – הסכמי גג, התחדשות עירונית, פרויקטים ייחודיים", הוא מסביר. "הצלחנו לתכנן, לבנות ולאכלס את שכונת כרמי־גת, שהיא הסכם הגג הראשון שנחתם בישראל והראשון שכבר אוכלס. זה היה טבעי שאם חברי ניר־עוז מגיעים לשכונה הזאת, ומדובר במשימה לאומית ייחודית שצריך לעמוד בה בלוחות זמנים קצרים ובאופן איכותי – זה יוטל עלינו. זה גם מתאים לעיר שלנו. קריית־גת קלטה מאז הקמתה כל עלייה חדשה שהגיעה לארץ מכל מגזר, ויש פה פסיפס של אנשים עם הרבה כבוד הדדי".
כשחברי ניר־עוז חיפשו מקום למגורים זמניים, הם ביקשו שיעמוד בשלושה פרמטרים: מרחק של עד שעה נסיעה מהקיבוץ, כדי שהחקלאים יוכלו לנסוע מדי יום לעבודתם; שזה יהיה מתחם מרוכז שיאפשר להם חיים קהילתיים; ובתוך יישוב שיוכל לספק את כל המענים הייחודיים שהם צריכים. אחרי שאיתרו את שני המגדלים שחברת הבנייה "דונה" בנתה בכרמי־גת לצורך השכרה לטווח ארוך, ביקשו חברי ניר־עוז ליצור קשר של אמון עם גורם בעיריית קריית־גת. באמצעות הרשת החברתית של ארגון מעוז הם הגיעו לוואזנה, שחבר ברשת (גילוי נאות: גם כותב שורות אלה).
"הכוונה היא להעניק להם את המרחבים ואת המתקנים שהם זקוקים להם, כדי שתהיה להם תחושה הכי קרובה לבית"
"חברי ניר־עוז רצו לדעת שאנחנו מחוברים לרעיון שהם יבואו לפה, ושנחבק אותם כקהילה", מספר ואזנה. "באותו יום שבו הם פנו אליי, בשעה חמש בערב כבר עמדנו שם בחניה של הבניינים – נציג מנהלת תקומה, נציג הקיבוץ, נציג חברת דונה, וראש העיר אבירם דהרי, שאמר שנחבק את חברי הקיבוץ ונסייע להם בכל מה שצריך".
חדר אוכל עירוני
בתחילה ביקשו חברי הקיבוץ להקים להם חדר אוכל במבנה יביל, שימוקם בשטח החניה הצמוד לבניינים שבהם ישוכנו. "כשהלכתי לישון בלילה הרגשתי שזה לא הגיוני גם לדחוף אנשים ממרחבים אינסופיים של קיבוץ לתוך בניין גבוה, ואז גם לחסום להם את החניה הצמודה עם מבנה גדול של חדר אוכל", מתאר ואזנה את שיקוליו. האלטרנטיבה נמצאה ממש מעבר לכביש. לצד שטח גדול של ספורטק שממוקם מול שני הבניינים, איתרו ואזנה והצוות שלו שטח של שבעה דונם, שהוקצה לבנייה ציבורית ומבני חינוך (שטח חום). בשבועות הקרובים יוקם על השטח הזה "מיני קיבוץ" שיכלול חדר אוכל, שני מועדונים, מזכירות, גני ילדים, מעונות, ואפילו חממה כפי שהייתה בניר־עוז ובה טיפחו חברי הקיבוץ גינה קהילתית. לצד המבנים היבילים יהיו גם מדשאות, פינות ישיבה ועצים.
"הכוונה היא להעניק להם עד כמה שאפשר את המראה הירוק, את תחושת המרחבים ואת כל המתקנים שהם זקוקים להם, כדי שתהיה להם תחושה הכי קרובה לתחושת בית שאפשר לתת בתוך עיר", אומר ואזנה. בינתיים, עד שיוקם מתחם ה"מיני־קיבוץ", הוקצו לחברי ניר־עוז כמה מבנים יבילים לגנים, מעונות ומועדונים לנוער. מועדון לתושבים הוותיקים כבר היה מוכן ומצויד השבוע, בקומה ה־12 של אחד הבניינים.
באחוזים, ניר־עוז הוא הקיבוץ שספג את הפגיעה הקשה ביותר במתקפת חמאס; כרבע מתוך 400 תושביו נרצחו או נחטפו. כאשר סוכם על ההשתכנות הזמנית בקריית־גת דובר על 111 משפחות, אבל בהמשך חזרו עשרות חטופים משבי חמאס, ומספר המשפחות גדל. ואזנה: "מההתחלה שמרנו דירות לכולם. אנחנו שמחים שכמחצית מהחטופים של הקיבוץ שוחררו, ומקווים שגם השאר יחזרו".
ואזנה הקים צוות ייעודי בתוך חברת יפתח לקליטת חברי ניר־עוז, שאותו הוא מכנה "מנהלת קולטים בעוז". ראש המנהלת היא יו"ר חברת יפתח, מוריה זגורי, המכהנת כסגנית ראש העיר. באחת השיחות שקיים ואזנה עם חברי הקיבוץ הוא שאל אותם מה עוד הוא יכול לעשות כדי לעזור להם. התשובה שקיבל הייתה: "להחזיר לנו אמון בבני אדם". "היה לי מאוד קשה לקבל את התשובה הזאת, אבל היא הסבירה לי יותר מכל דבר אחר את העבודה שנדרשת פה, וכמה קשה צריך לעבוד בשביל להחזיר לאנשים אמון", אומר ואזנה.
בשבוע שעבר נסעו ואזנה, ראש העיר דהרי וסגניתו זגורי להיפגש עם חברי ניר־עוז שעדיין נמצאים במלונות באילת. "לצד הכאב היומיומי העצום שהם חווים, הם שמחים על המעבר לקריית־גת. האווירה במפגש הייתה טובה מאוד", מספר ואזנה. "הם ראו ראש עיר וסגנית ראש־עיר דתיים, ואדם חרדי, שדואגים להם לפרטים הכי קטנים בלי הסתייגויות, ונוצר אמון. אנחנו מתייחסים למשימה הזאת כסיפור לאומי ולא כסיפור כלכלי, ורוצים להיות חלק מהפתרון שהמדינה מבקשת למצוא עבורם. מבחינתנו זה לא עוד אירוע או עוד פרויקט וגם לא שיקום של ניר־עוז בלבד, אלא שיקום של החברה הישראלית ומדינת ישראל".
