השקל הפתיע את כולם השבוע: הוא התחזק ונסחר ברמה נמוכה מ־3.6 שקלים לדולר ופחות מ־4 שקלים לאירו. בכך הוא חזר לרמתו בתחילת השנה – לפני הרפורמה, לפני המחאה הגדולה וטרם פרוץ המלחמה.
מומחים לשוק ההון מתקשים להסביר את התופעה, משום שהשקל היה אמור להיחלש עכשיו מול מטבעות אחרים, נוכח התמשכות הלחימה והמשמעויות הכלכליות של גיוס מילואים ממושך וירידה בפעילות הכלכלית.
"יש שני הסברים משמעותיים להתחזקות השקל בעת הזאת", אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, "עליות השערים בוול־סטריט הביאו את הגופים המוסדיים (בתי השקעות וחברות ביטוח ופנסיה – ר"מ) למכור דולרים. כשמחירי המניות בוול־סטריט עולים, החשיפה של הגופים האלה למטבע־חוץ עולה, ולכן הם מוכרים דולרים כדי לצמצם את החשיפה שלהם.
"הסיבה השנייה היא השפעת המלחמה. הציבור הישראלי מצמצם צריכה, יש צמצום של הייצור, אנחנו מייבאים פחות מוצרי צריכה ופחות חומרי גלם.גם התיירות היוצאת הצטמצמה מהרבה סיבות – אנשים נמצאים במילואים, אין מצב רוח לצאת לחופשות, כרטיסי הטיסה יקרים יותר. כל זה אומר שייבוא הסחורות וגם ייבוא השירותים הצטמצמו, וזה משפיע על שער מטבע החוץ".
למרות ההסברים המנומקים, בהר ומומחים אחרים לשוק ההון ששוחחנו עימם אומרים שמצב השקל אינו תואם את המצב הכלכלי והביטחוני של ישראל. בתחילת המלחמה אכן נצפה פיחות משמעותי של השקל, נרשמה יציאה מסוימת של המשקיעים הזרים, והשקל נסחר ברמה גבוהה מארבעה שקלים לדולר. תוכנית מכירת הדולרים של בנק ישראל עזרה לייצב את השקל בשלב הראשון, אך מאז, למרות התמשכות המלחמה, הוא מתחזק.
יש סיבות לאופטימיות, אבל גם סיבות לדאגה. לדברי בהר, "יש הרבה גורמי אי־ודאות. המשקיעים חוששים מהתארכות המלחמה, קיים צפי לגירעון גבוה בתקציב המדינה – וגירעונות תקציביים גבוהים אמורים להחליש את השקל".
במשרד האוצר נמשכים הדיונים לגבי ההתאמות הנדרשות לתקציב 2024, וההערכות הן שהוא יגיע לרמה של 6 אחוזים מהתוצר. "גירעונות תקציביים מתואמים עם שקל חלש יותר", מסביר בהר. "ככל שהגירעון התקציבי יהיה גבוה יותר, נראה את המטבע נחלש. אם הממשלה תלך לתוואי גירעון גבוה מאוד, שייתפס על ידי השוק כלא אמין, זה יכול להביא לפיחות של המטבע", אומרים באוצר.
מומחים אחרים לשוק ההון אומרים כי יש סבירות גבוהה שאם המלחמה תתארך או תתרחב לזירות נוספות, הדבר יוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. לדבריהם, סוכנויות דירוג האשראי רוצות לראות שהממשלה מייצרת מתווה להורדת החוב לשנים הקרובות, גם אם באופן מיידי אין מנוס מגיוס חוב כדי לממן את עלויות המלחמה.
