רוח גדולה ומיוחדת שורה על חיילי צה"ל בחזית, כזו שבאה לידי ביטוי גם בשירה ותפילה משותפות בטרם קרב. התופעה ספונטנית, נראית כמתהווה מעצמה, ללא יד מכוונת מצד גורמי השפעה חיצוניים כגון רבנים. ובכל זאת היא מעוררת חרדה וביקורת בקרב לא מעט אנשים. בדיון שנערך השבוע בנושא במכון הישראלי לדמוקרטיה, הקשבתי לדוברים מתוך הבנה שכמו בכל הסוגיות הטעונות שעוררו מחלוקת גדולה בשנה האחרונה, גם במקרה הזה חייבים להימנע מעימות ולדון ברוח טובה.
ההנחה הראשונה מכוונת לבירור מאפייני זהותו היהודית של הרוב הישראלי; השנייה מכוונת לבירור זהותה וייחודה היהודי של מדינת ישראל כמדינה מודרנית מתוקנת בעבודת מנגנוניה ומוסדותיה. "רוב החברה הישראלית הם חילונים ומסורתיים", קבע הסוציולוג עוז אלמוג, אולם על בסיס אותם נתונים אפשר לקבוע כי רוב החברה הישראלית הם דתיים ומסורתיים והחילונים הם המיעוט. השאלה היא לאיזו קבוצה מחברים את קבוצת הביניים הגדולה. מדובר בשאלת מפתח במאבק על עיצוב אופיו של המרחב הציבורי: מי כאן המיעוט ומי הרוב, ומהו רצון הרוב לגבי עיצוב אופיו של המרחב הציבורי.
אם נוציא מידי אנשי ההלכה את הסרגל לקביעה מיהו דתי, נגלה כי לא כל יהודי הנוסע בשבת הוא בהכרח חילוני. לפי גישה זו, הרוב היהודי בארץ מקיים אורח חיים על פני רצף דתי משתנה ודינמי, כשהוא מאוחד בזיקתו האותנטית לקודשי ישראל.
מי שמנכס לצד החילוני את הקבוצה הגדולה שמתקיימת בין הדתיים המובהקים לבין החילונים המובהקים, מצמצם למעשה את קבוצת הדתיים עד כדי הצגתה כמיעוט. כך נסללת הדרך לביסוס הטענה כי הרוב כאן חילוני. כשליש מהחברה היהודית – יהודים מאמינים המצויים בקטגוריית הביניים, המכונים "מסורתיים" – הפכו לשקופים בשאלת דרכה היהודית של מדינת ישראל. לפנינו תופעה מרתקת: מיעוט חילוני שמתנהג כמו רוב, ורוב דתי ומסורתי שמתנהג כמו מיעוט. נוכח אלה, תמוהה מגמת הציונות הדתית לשתף פעולה עם הבידול בינה ובין המסורתיים.
ההנחה השנייה של כ"ץ וקידר מורכבת יותר לבירור, וצר המקום כאן להפליג בהסברים. כל שניתן הוא לסמן מרחב מזמין לבירור ישראלי חיוני למציאות המשתנה. "איש אינו באמת מודרני, אם אינו מסכים להרחיק את הא־ל מהמשחק של חוקי הטבע ושל חוקי הרפובליקה", טען הסוציולוג ברונו לאטור את תמצית היומרה המודרנית. דווקא הפילוסופיה הפוסט־מודרנית, בביקורתה הנוקבת על היומרה המדעית לאמת אובייקטיבית, מזמינה בירור מחודש ומרתק בכל הנחות היסוד על מדע ומדינה מודרנית. גם שאלה זו תידרש להתברר מחדש בימים שאחרי המלחמה.
