7<8
"תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ" (קֹהֶלֶת י"א, ב).
שְׁמוֹנֶה גּוֹבֵר עַל שֶׁבַע.
רָאִינוּ אֶת זֶה בְּסֻכּוֹת.
עַל שִׁבְעַת יְמֵי חַג קָם שְׁמִינִי בְּעַצֶּבֶת
כְּקוּם הַסּוֹף עַל פְּסוּקוֹ.
רָאִינוּ אֶת זֶה בְּאוֹקְטוֹבֶּר,
כְּשֶׁבָּאָה זְוָעָה בַּשִּׁבְעָה –
וּבָא הַשְּׁמוֹנָה וְהִדִּיחַ אוֹתוֹ בְּ
יַד לוֹחֲמִים נְדִיבָה.
שְׁמוֹנֶה גָּדוֹל מִשֶּׁבַע,
מֵעֶצֶם הַהַגְדָּרָה.
זֶה מֵעַל וְלִפְנֵי הַטֶּבַע,
לִפְנֵי כָּל פְּשָׁט וּדְרָשׁ,
וּבָזֹאת גַּם נוֹדֶה אַחֲרֵי שֶׁ
שְּׁמוֹנָה שֶׁשּׁוֹפְטִים עַל פִּי חֵשֶׁק
הִצְלִיחוּ בְּרֹב לִדְחֹק
שִׁבְעָה שֶׁשּׁוֹפְטִים עַל פִּי חֹק.
שְׁמוֹנָה הֵם יוֹתֵר. אָז מָה אִם
מֵהֶם שְׁתַּיִם חֲצִי בַּחוּץ.
שְׁמוֹנָה מַכְרִיעִים מֹאזְנַיִם,
יוֹתֵר מֵחֲצִי מַלְכוּת.
וְכָכָה יָצְאָה בְּשׂוֹרָה מְעַנְיֶנֶת:
בָּגָ"ץ מֵהַיּוֹם הוּא רָשׁוּת מְכוֹנֶנֶת.
לֹא רַק מְחוֹקֶקֶת, שׁוֹפֶטֶת, בּוֹצַעַת.
כִּי לָמָּה לִבְלֹם אִם אֶפְשָׁר גַּם עוֹד צַעַד?
לָמָּה בְּלִימָה אִם יֵשׁ רֹב עַל בְּלִימָה?
אָז מָה אִם כְּבָר שְׁתַּיִם הֶחְזִירוּ גְּלִימָה,
אָז מָה אִם כְּבָר שְׁתַּיִם יוֹצְאוֹת לְגִמְלָה,
וּמִן הַגְּלִימָה כְּבָר חָזְרוּ לְשִׂמְלָה?
אִם אֶפְשָׁר עוֹד לִמְשֹׁךְ
אֶת הַצּ'וֹק,
אִם אֶפְשָׁר עוֹד לִנְשֹׁךְ
עַד לַשּׂוֹךְ,
עַד לַשּׁוֹק,
עוֹד יָכוֹל רֹב עֲרַאי, רֹב מִעוּט,
לֶאֱכֹף דֵּמוֹקְרַטְיַת מַהוּת,
שֶׁשְּׁלִיטַת שְׂמֹאל נִצְחִית בָּהּ כְּלוּלָה,
וְהַחֹק וְהַחַ"כּ אִטְלוּלָא.
וְנֶחְמָד הַמֶּחְטָף, הָהּ, נֶחְמָד לְהַשְׁחִית,
כַּאֲשֶׁר צַד אֶחָד, צַד אֶחָד וְיָחִיד,
הוּא הַצַּד הַמֻּפְסָד, מִתְאַפֵּק מֵחֲמַת
הֱיוֹתֵנוּ בְּיַחַד בְּתוֹךְ מִלְחָמָה,
מִתְאַפֵּק וְשׁוֹתֵק וְחוֹרֵק שֵׁן אֶל שֵׁן –
זֶה הַזְּמַן לַחֲבֹט בּוֹ! הַזְּמַן לְקַלְשֵׁן,
וּמַהֵר לְהַכּוֹת בְּפַטִּישׁ,
בְּטֶרֶם הַלָּה יִתְאוֹשֵׁשׁ,
וּלְהַרְאוֹת לוֹ, לְגוּשׁ כָּתִישׁ,
שֶׁחָמֵשׁ הֵם פָּחוֹת מִשֵּׁשׁ –
וּבְרֹב שֶׁיַּחֲלֹף,
כְּשֶׁמִּמּוּל אַף-אֶחָד
שֶׁיִּמְחֶה עַל הַבְּלוֹף,
לְהַתִּיר הֲפִיכָה.
כִּי שְׁמוֹנֶה גּוֹבֵר עַל שֶׁבַע
וְשֵׁשׁ הוּא יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ
וְאִם בַּחֶשְׁבּוֹן יֵשׁ גַּם שֶׁבֶר
אָז יַאלְלָה שֶׁיִּתְמַמֵּשׁ!
