סוף שנה הוא תקופה דומיננטית מאוד בתחום הביטוח האלמנטרי, כלומר על רכב ודירה. בימים האלה מתקיימות הרבה מאוד רכישות של פוליסות חדשות, חידוש של פוליסות קיימות ומעבר בין חברות. למרות המחירים הגבוהים עדיין בביטוחי הרכב, בסך הכול שוק הביטוח הוא שוק תחרותי. אבל לא תמיד הוא היה כזה. בשנים האחרונות נעשו שינויי חקיקה, התפרסמו הוראות ותוקנו תקנות כדי לפתח ולשכלל את התחרות בענף, והחברות אמורות להכיר היטב את השינויים הללו.
השבוע סיפר לי חבר את הסיפור הבא: לקראת סוף השנה הוא התקשר לחברת הביטוח והודיע שהוא מכר את מכוניתו וקנה אחרת. את המכונית שקנה הוא ביטח בחברה מתחרה, וכעת הוא מבקש לבטל את הביטוח (מקיף וחובה) על הרכב שמכר. נציגת החברה דרשה ממנו שלל מסמכים ואישורים, והדגישה שבלעדיהם לא תוכל לבטל דבר. לא ברור אם מדובר באי הכרת הוראות החוק מצד נציגת חברת הביטוח, או פשוט צפצוף עליהן. סעיף 26 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח קובע כי מבוטח יכול לבטל את הביטוח המקיף בכל עת, לפי שיקול דעתו, ועל המבטח להשיב לו תוך 14 יום את החלק היחסי מדמי הביטוח ששילם.
ביטוח חובה, כשמו כן הוא – לא ניתן לנסוע ברכב ללא ביטוח חובה תקף. לכן הוראות הפיקוח קובעות כי על המבוטח למסור למבטח הצהרה שהרכב בבעלותו, ואת התאריך שבו הוא מבקש שהביטוח יופסק. אם הרכב נמכר, עליו למסור אישור העברת בעלות (כגון צילום מסמך ההעברה מהדואר) וכן תיעוד על כך שלרכב שנמכר יש ביטוח תקף אחר, או לחילופין תיעוד שלפיו הוא הודיע לרוכש הרכב כי הפוליסה בוטלה (למשל, צילום מסך של מייל עם הודעה כזו שנמסרה, הכוללת את פרטי הרכב). אם מישהו דורש מכם משהו שלא נכלל בהוראות החוק, מומלץ לפנות בתלונה לרשות שוק ההון, ובאופן כללי לוותר על שירותיו בעתיד.
