עכבר אחד רץ בשדה מוריק מוקדם יותר השנה כשלפתע הבחין באובייקט שחור בשמיים. העכבר קפא במקומו ובחן את הדמות המסתורית. כמה שניות לאחר מכן, הדמות האימתנית צללה מהשמיים וניסתה לתפוס את העכבר, אך היונק הקטנטן הצליח להימלט אל תוך מנהרה סמוכה.
בעוד הרגעים האלו נחוו כאמיתיים לחלוטין מבחינת העכבר, למעשה המכרסם רץ על הליכון מיניאטורי בתוך מעבדה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב. על פניו הורכבו משקפי מציאות מדומה חדשים וזעירים שהותאמו במיוחד לעכברים.
מאחר שלבני אדם ולעכברים יש נוירונים מוחיים דומים, מדענים חוקרים מכרסמים כבר דורות, כדי להבין טוב יותר את המוח האנושי ולהמיק חקר אל תחומים שנותרו מעורפלים עד היום. אבל חוקרים התקשו ליצור סביבות וירטואליות מציאותיות לעכברים ללא הטכנולוגיה המתאימה.
כדי לפתור את הבעיה הזו, חשפו לאחרונה חוקרי נורת'ווסטרן שהם יצרו עדשות מציאות מדומה שכל אחת מהן בקוטר של 12 מילימטרים. הן מכניסות עכברים לסביבה וירטואלית שנתפסת בעיניהם כאמיתית לחלוטין. החוקרים מקווים שהמשקפיים ירחיבו את הממצאים על האופן שבו עכברים ומוחות אנושיים מעבדים פחד, חרדה ופוסט־טראומה.
"עד כמה שמשקפי מציאות מדומה לעכברים נשמעים רעיון מטורף, זה בדיוק סוג המחקר שבסופו של דבר מוביל לתגליות שיש להן השפעות על בריאות האדם וריפוי מחלות", הסביר החוקר דניאל דומבק.
במשך יותר מעשור, חוקרים ניסו להטמיע עכברים בסביבות וירטואליות דרך הקפתם במסכי מחשב, אמר דומבק. בעוד שכמה עכברים פתים האמינו למיצג השווא, אחרים הסבו את מבטם לצדדים והבחינו בציוד, בשולחנות ובאנשים שהבהירו שמדובר במציאות מזויפות. דומבק השווה את החוויה לצפייה בטלוויזיה בסלון שלך, כאשר הכיסאות והספות נשארים גלויים. בנוסף, מתברר שקשה להערים על עכברים. שדה הראייה שלהם בכל עין הוא 160 מעלות – כ־25 מעלות יותר מאדם ממוצע, לפי החוקרים.
אבל טכנולוגיית המציאות המדומה התקדמה בעשור האחרון, ואנשים משתמשים כעת במכשירים למשחקים, הכשרה בעבודה, בריאות ופעילות גופנית. בשנת 2021 חוקרי נורת'ווסטרן החלו ליצור ציוד קטן בהרבה למשקפי מגן שיתאים לעכברים. התהליך כלל בניית עדשות מעוגלות בעובי ארבעה מילימטרים כל אחת כדי להתאים לשדה הראייה של עכברים. כל עדשה כוללת מצלמה של 180 מעלות ומסך קטן שעוזר להפיק צבעים ואורות מציאותיים.
בעזרת "יוניטי", אפליקציה ליצירת משחקי מחשב בתלת־ממד, תכננו החוקרים שדה וירטואלי שכלל מנהרה קטנה וצינור מים. החוקרים יצרו גם הליכון קטן מקצף שהעכברים יוכלו לרוץ עליו. מעל ראשיהם של העכברים, הציבו החוקרים מיקרוסקופ דו־פוטונים כדי לצלם תמונות של המוח שלהם. הוועדה לטיפול בבעלי חיים של נורת'ווסטרן אישרה את מחקרי החוקרים, אמר דומבק, והמדענים קיבלו כ־14 עכברי מעבדה.
החוקרים דיווחו שכאשר החלו להניח את משקפי המציאות המדומה על עכברים, הם חקרו מיד את המדשאה הווירטואלית. בכל יום במשך כשבוע, העכברים חבשו את המשקפיים במשך כארבעים דקות כדי להסתגל לסביבה.
ואז, בזמן שהעכברים התרוצצו בשדה הווירטואלי, החוקרים הוסיפו עיגול שחור בשמיים – המופיע כמעט שמונה סנטימטרים מהעכברים. כמה עכברים קפאו במקומם; אחרים נמלטו מיד ועצרו בתוך המנהרה. לאחר מכן, הדיסק צלל אל עבר העכברים ו"תקף" שלוש פעמים. אם העכברים עדיין לא זזו, תנועת הדיסק גרמה למכרסמים להימלט אל המנהרה. אומנם החוקרים פיתחו תמונות וירטואליות של ינשופים כדי להפחיד את העכברים, אבל הדמות המעורפלת הספיקה כדי לעורר תגובת "הילחם או ברח".
לדברי דומבק, עכברים פלטו מדי פעם נוירוני פחד גם דקות או שעות לאחר המפגש שלהם עם הדיסק – סימן שייתכן שהם שחזרו בראשם את החוויה הזו. דומונקוס פינקה, חוקר נוסף באוניברסיטה, אמר שבעתיד מדענים יוכלו לבדוק כיצד רפואת החרדה משפיעה על תגובות העכברים ללחץ. דומבק פרסם באינטרנט עיצובי ציוד ונתונים מחקריים על המשקפיים, בתקווה שחוקרים אחרים ישתמשו בהם. הוא מצפה שהשימוש בהם יוביל לגילויים מדעיים הקשורים לפחד ופוסט טראומה, בעוד כעשור. "ההבנה שלנו לגבי המוח מוגבלת על ידי טכנולוגיה", אמר דומבק. "וכמעט בכל פעם שממציאים משהו חדש כדי לחקור את המוח או ההתנהגות… אנחנו כמעט תמיד מוצאים משהו חדש ובלתי צפוי".
