אי שם ב־2012, זמן לא רב לאחר שדיסני רכשו את לוקאספילם והחלו להניע את גלגלי טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" החדשה, ניסה הבמאי זאק סניידר ("300", סרטי "ליגת הצדק", "צבא המתים") למכור לדיסני רעיון להפקת סרט בוגר יותר, כחלק מהזיכיון המצליח. דיסני האזינו, וויתרו. סניידר המשיך לשווק את הרעיון גם לאולפני האחים וורנר וסורב בשנית. אך הבמאי העיקש לא ויתר וממש לאחרונה עלה בנטפליקס "ירח המרד – חלק ראשון: ילדת האש", אופרת חלל גרנדיוזית שהיא יריית הפתיחה בזיכיון חדש. ולנו נותר רק לשאול: למה נטפליקס, למה?
סניידר למעשה החליט ליצור מעין "מלחמת הכוכבים" משלו, ובדומה להשפעת "המבצר הנסתר" של אקירה קורוסאווה על יצירתו של ג'ורג' לוקאס, כאן הקונספט נוטל השראה מ"שבעת הסמוראים" של הגאון היפני. אנו פוגשים את גיבורתנו המסתורית, קורה (סופיה בוטלה), כשהיא מתחילה להתאקלם בביתה החדש, כפר איכרים עני בירח "ולדט". השקט מופר כשספינת מלחמה מכוכב השלטון מגיעה לכפר בחיפושיה אחר מנהיגי המורדים. ביד קשה ואלימה מבהיר אדמירל נובל האכזר לתושבים, כי כשישוב בעוד עשרה שבועות הוא מצפה לקבל מהם את כל היבול שקוששו בעמל רב. בשלב זה אנו מגלים (הפתעה־ הפתעה), שלקורה יש עבר צבאי ויכולות לחימה מרשימות, והיא מחליטה לנצל את הזמן הקצוב כדי למצוא לוחמים שיעזרו להם להילחם בנובל.
כל מי שמחבב את סרטיו של סניידר כבר יודע בדיוק למה לצפות: אקשן בומבסטי ואלים, עמוס בהילוכים איטיים וארוז בוויזואליה מסוגננת על טהרת האפקטים הדיגיטליים. אבל סניידר, שלרוב מצליח לכל הפחות לספק בידור ראוי למדי, שומט הפעם לגמרי את הכדור ומוציא תחת ידיו סרט גרוע. עזבו אתכם מהגנריות המשמימה, מהקלישאות האינסופיות ומהדיאלוגים הפומפוזיים עד כדי פתטיות. אפילו לא נתקטנן על סצנות האקשן האידיוטיות וחסרות הברק ואינספור הבחירות שמתעדפות רושם ילדותי על פני היגיון בסיסי. הסרט הזה לא עובד בראש ובראשונה כי אין בו, וזה באמת הישג מדהים, דמויות. קורה עוד איכשהו מקבלת סיפור עבר וזמן מסך שמאפשר לה, בקושי, לקרום כמה סיבי קרטון. אך שאר הדמויות שמצטרפות למסע מקבלות מרחב מחיה כה מועט, שכבר ראיתם סרטים עם ניצבים מעניינים יותר. התסריט פשוט מעמיס עוד ועוד דמויות ואינו טורח להעניק להן ולו אינטראקציה משמעותית אחת שתגאל אותן מאלמוניותן ותגרום לנו לחוש כלפיהן משהו. וכך, לאורך יותר משעתיים מקושקשות אנו מוצאים את עצמנו אדישים לגמרי למתרחש.
סניידר כבר פרסם שבתחילת 2024 תעלה בשירות גרסת הבמאי השלמה והארוכה יותר. גם אם אכן נגלה שם את כל הסצנות החסרות שיהפכו את התבשיל הדלוח הנוכחי למעדן גורמה, עדיין מדובר בתרגיל מסריח מצד נטפליקס. הרי לא מדובר פה בהפצה קולנועית שלעיתים דורשת קיצוצים והגבלות, ולספקית התוכן לא הייתה כל מניעה לשחרר מראש את הגרסה העדיפה. אלא שנטפליקס פשוט מנסים לרכב על הצלחת הקאט הסניידרי של "ליגת הצדק" ולייצר לעצמם עוד רייטינג מכלום ושוב דבר. זוהי התנהלות צינית שאינה מכבדת את הצופים, ואלו צריכים להצביע בשלט ופשוט לסרב לבזבז עוד מזמנם על השעתוק החלול הזה.
ירח המרד – חלק ראשון: ילדת האש ארה"ב 2024, בימוי: זאק סניידר, 133 ד'
